לעיתים נדמה ששם אומר הכל (למרות שיש מקרים שהוא לא אומר דבר). ילד שעונה לשם גיא, זוכה ללא מעט תפיסות מוקדמות, גיא זה שם של חתיך וכמובן של טייס, בר זה שם של כוסית וכך הלאה. יש כאלה עם שמות שלא ברור מה הוריהם חשבו, ועוד יותר לא ברור למה הילדים לא תבעו אותם על עוגמת נפש. לאחרונה יצא לי לפגוש מישהי עם השם התמוה אגמית, ומישהו עם השם זלמן (והוא עוד לא בן 30). כששמעתי על מסעדה חדשה ש"זכתה" לשם ״ברנז׳ה״, לא הצלחתי להבין למה ולאיזה קהל ״אבא ואמא״ ניסו לכוון.
ברנז'ה – למה התכוון המשורר?
בניסיון להיות פחות שיפוטית, הגעתי למרות השם. וטוב שכך. כל כך נהנינו בביקור הראשון ששבנו למקום כעבור כמה ימים. אומנם אני לא יכולה להגיד שמדובר בחוויה הקולינרית הכי מהודקת שהיתה לי, אבל אין ספק שיש כאן אווירה מצוינת שבעיני עולה בחשיבותה לאוכל מדויק.
לא מעט אפשרויות ישיבה בברנז'ה
החלל של הברנז'ה נרחב ויש מגוון אופציות ישיבה, כך שכל אחד יכול למצוא את שמתאים לו: חלל מרכזי בקומת הכניסה – לב המסעדה עם אפשרות לבר שף מהנה, חצר – אופציה יותר רגועה ופסטורלית וקומה עליונה שלה גם מרפסת – לאלו אווירה קצת יותר של בר-מסעדה (מי שלא מעשן, לא יסמפט אופציה זאת). אציין כי למרות גודלה בשני ביקוריי המקום היה מלא עד אפס מקום. בהתאם לגודל החלל גם התפריט רחב ידיים ומרובה בדפים ואפשרויות.
התחלנו עם אספרגוס על הגריל, שכלל שלושה אספרגוסים ירוקים ואחד לבן. אלו מגיעים ברוטב חמאת כמהין ומעל מונחת ביצה עלומה וחתיכות גבינת מנצ'גו. האספרגוסים היו עסיסיים וטעימים (במיוחד זה הלבן), אבל הרוטב יצר מעין "אמבט", והיה עדיף לו המנה היתה זוכה לרבע (ואף פחות) מכמות הרוטב. מנה ראשונה נוספת, היתה טרטר טונה אדומה שהוגשה בתוך "כדור" אבוקדו, על ויניגרט של סלק וקאוה. מנה יפה, מלאת צבעים וטעמה בהתאם.
אספרגוסים על הגריל – טעימים אבל זכו לאמבטיה של רוטב
כדור אבוקדו מלא בטונה אדומה – צבעוני וטעים
המשכנו עם מנה של ברזאולה סינטה. זאת מוגשת לצד מח עצם חלומי, שום קונפי וטוסטונים. מנה מהנה וטעימה. אבל נדרשת כאן יד קלה יותר על המלח הגס בזמן הצילחות, כיוון שכבישת הברזאולה כבר מתבצעת עם מלח, אין צורך להכפילו.
ברזאולה סינטה עם מח עצם חלומי – נראה כי הטבח מאוהב
שישברק – כיסונים ממולאים טלה, גבינת עיזים ובהרט, המוגשים על יוגורט כבשים וסומק, היו מעולים. היה בשולחן מי שתיבול הבהרט היה לו דומיננטי מידי, אבל בעיני טעמי הקינמון בבהרט וחמיצות הסומק השתלבו מצוין בפה.
שישברק – שילוב הקינמון והסומק היה מעניין וטעים
במסגרת שני הביקורים במקום ניסינו לא מעט פירות ים שהיו טובים (ובחלק מהמקרים טובים מאוד): קלמארי על הפלנצ'ה עם קרם שעועית שחורה (לא הבנתי למה זאת מרוחה על דפנות הצלחת), היה עשוי מצוין ורוטב יוגורט הצאן, יין לבן ולימון שהוגש במנה היה טעים עוד יותר (ואפילו הצריך הזמנה של לחם כדי לנגבו). מנת קלמארי ממולא בגבינת טולום, היתה מלוחה מידי (באשמת הגבינה) ומצע רוטב העגבניות, הזכיר רוטב עגבניות מצנצנת. מנת שיפוד ים שכללה שרימפס וקלמארי, היתה מעולה (למרות שהירקות העונתיים שהובטחו בתפריט הגיעו אך ורק בצורה של מיקס עגבניות). רמת ההכנה של פירות הים היתה מושלמת ועוד הצטרף כאן רוטב רומסקו נפלא, שמתבסס על פלפלים ועגבניות (שוב נזקקנו ללחם כדי לספוג כל טיפה מהרוטב).
קלמארי על הפלנצ'ה – מנת הקלמארי המועדפת עליי במקום
שיפוד ים – הרוטב מחפה על היעדרות הירקות העונתיים
על מפיות הבד במקום (מעדיפה לא לכנות אותו שוב בשמו המולד) רקומות המילים FOOD & Friends. במצב הנוכחי נראה כי דווקא המילה חברים היא זאת שלוקחת את מרכז הבמה, עם אווירה קלילה ומהנה שגורמת לרצות לשוב למקום. אבל בכדי להעביר את אור הזרקורים לאוכל, יהיה על השף (אופיר וידבסקי שאחראי כיום גם לסיטארה) לבצע החלטות אמיצות ולהיפרד ממספר מנות. אומנם המסעדה גדולת המימדים התמקמה במתחם שרונה, ומנסה למצוא חן בעיני קהל רחב, אבל כדי להגיע לדיוק ולרמה אחידה במנות , יצטרכו לצמצם את מספר הדפים בתפריט ולהתמקד קצת יותר באוכל ופחות במקום עצמו.
חשבון הביקור השני – לא זול ליצור אווירה
ברנז'ה - רב אלוף דוד אלעזר 15 (מתחם שרונה), תל אביב. 03-6562626
//רוית שם-טוב