איך מנפצים מיתוס? נראה כי אחרי שאתה נתפס בצורה מסויימת, יהיה מאוד מאתגר לשנות את שחושבים עליך. מי שנחשבת לביץ׳, לנצח תיחשב לביץ׳, וזה לא משנה גם אם היא תתחיל פתאום לאמץ חסרי בית. גם אני נוהגת לשפוט, ומאוד קשה לשנות את דעתי. שבויה של מיתוסים, כנראה זה ההסבר מדוע ויתרתי על טופולופומפו בשלב הראשון. ההייפ הלחיץ אותי. השמועות על מחירים מופרזים גרמו לי לוותר. וזה מוזר, הרי אני נוהגת להגיע לכל מסעדה חדשה, ומשום מה לכאן לקח לי חודשים להגיע.
טופולופומפו – לקח לי חודשים להגיע
עכשיו נראה כי אבי קונפורטי, שמסעדתו טופולופומפו (נסו להגיד שלוש פעמים בזריזות בלי להתבלבל) נתפסת כאחת מהמסעדות היקרות במחוזותינו, החליט לשבור את המיתוס ומעוניין שכלל הסועדים יגיעו, ולא רק השמנה והסלתה של כלכלת ישראל. דרך מצוינת לעשות זאת היא לתת לאנשים טעימה מהתפריט בעזרת ארוחות עסקיות שמוגשות בימי חול, בהן אפשר לקבל מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה קלה במחירים שנעים בין 69 ל-138 שקלים.
אז התייצבתי בצהרי היום מוכנה להיכנס לתוך בטנו של הדרקון שהוא טופולופומפו. הפלא ופלא, הוא ממש לא מפחיד, אפילו נעים מאוד (אין כמו מרטיני מלפפונים לעלות חיוך על השפתיים ולהשאיר את השיפוטיות מאחור), שלא נדבר כמה טעים פה. הפמפקין סאקו סיי- כיסון טפיוקה עסיסי, עם דלעת, עוף וקשיו – בישר טובות כבר בתחילת הארוחה. הטעמים התפוצצו בפה, וזאת בהחלט מנה שבה כיסון אחד לעולם לא מספיק.
פמפקין סאקו סיי – אחד לא מספיק
הכיסונים עבדו מעולה, אז ניסינו גם כיסונים ברוטב אפגאני שמולאו בזנב שור נימוח במיוחד. ליקקתי את הרוטב ותהיתי איזה עוד אוכל מעניין אפשר למצוא באפגניסטן. בדקנו גם את הכרובית המושחרת, עליה שמעתי רבות, מעין סלט של פרחי כרובית שעברו טיפול בתנור ענק המימדים (שוקל כמה טונות ולוקח שלושה ימים להביאו לפעילות מלאה), עלי נענע מטוגנים, בצלים, אורז פריך עם ויניגרט צ'ילי וליים. אם דואגים לצוות את כל המרכיבים לכף, נוצר ביס פריך ומושלם (דאגו להגיע לרוטב המצוין בתחתית).
כיסונים אפגניים – מתברר שיש עניין קולינרי באפגניסטן
כרובית מושחרת – ביס קראנצ'י ומושלם
עברנו לעיקריות שגרמו לי לכעוס מעט על עצמי שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לכאן. אחת המהנות ביותר היתה ללא ספק טונג הון – אטריות מש, עם פרגית קצוצה (אפשר לקבל עם טופו במקום – למרות שזה יהיה חבל), פטריות בגריל, בצלים, ג'ינג'ר וסויית שאושינג (79 ₪). אני ושני חבריי לארוחה לא הפסקנו לאכול מהצלחת. היה נראה כאילו המנה לא נגמרת (וטוב שכך). היא היתה מושלמת. אחת ממנות האטריות היותר טובות שיצא לי לטעום, ואין ספק שיהיה לי קרייבינג אליה עוד הרבה זמן. במקום נודע כי בתפריט החדש, יהיה סקשיין שלם לאטריות המדהימות הללו והם יוגשו בורסיות נוספות ומעניינות לא פחות.
אטריות מש – יקבלו סקשיין משלהן בתפריט
טעמנו גם קבב (73 ₪), מפרגית וטלה שהיה נפלא. אילולי הרטבים שהוגשו איתו – צ'אטני עגבניות, רהיטה פרג (בהחלט האהוב עליי) ותערובת תבלינים מאפגניסטן – הייתי יכולה להישבע שהסבא הבולגרי שלי אחראי כאן למתכון. קינחנו עם עוף מנדרין (89 ₪). רצועות עוף עבות ופריכות בציפוי מנדרינות וצ'ילי. מנה שמתחילה נחמד, אבל נגמרת בבום. האפטר טייסט כאן היה לא פחות ממדהים והשתלט על כל בלוטת טעם בפה. מעין טעם חריף, ומנטה שמשתלבים לאחד. לא רציתי אפילו לשתות מים, כדי שהטעם לא יעלם.
קבב – אני הרגשתי את השורשים הבולגרים
עוף מנדרין – עורר בלוטות טעם שלא הייתי מודעת לקיומן
מנעד הטעמים שמספק כאן קונפורטי מכל כך הרבה מקומות בעולם, בהחלט חושף את הפה לטעמים ייחודיים. בביקור הנוכחי אחרי סין, מנדרין, אפגניסטן וקאבול כבר לא הייתי מסוגלת לאכול עוד. אבל אני מחכה לטעום גם טעמים מקמבודיה, פקיסטן, מומבאי ועוד כמה שקרצו לי מהתפריט. אז מי פנוי ללאנצ'?
טופולופומפו – וולטר מוזס 8, תל אביב. 03-6910691