בת הדוד שלי ילדה (הכי קרוב שאי פעם אהיה ללהיות דודה). התינוק עוד לא בן חודשיים וכבר מחנכים אותו למצוינות (אבא שלו טוען שהוא כבר יודע את לוח הכפל). ואם זה תלוי בסבים וסבתות שלו, כבר צריך ללמד אותו שלוש שפות, והוא יהיה אסטרונאוט. חינוך למצוינות מרגע שהגיח לעולם. אני משערת כי בעלי מסעדה חדשה, משקיעים לפחות כמו בילד (אם לא יותר) מרץ וכסף במסעדה חדשה.
בטח ובטח אם פותחים את המסעדה במתחם שרונה החדש. אחד המקומות המדוברים ביותר בעיר בשנים האחרונות. נראה שכאן הביאו שמות והשקיעו לא מעט, בתקווה שקללת המתחמים (AKA: מתחם התחנה) לא תפגע גם כאן. החלטתי לחנוך את המתחם במסעדה החדשה והמסקרנת של רן שמואלי Claro (ברור, בספרדית). הוא ידוע כבר שנים כאחד ממובילי המטבחים לאירועים. אבל מסעדה אמיתית לא היתה לו.
החלל המושקע מאוד של קלארו
אז הוא ושותפיו השקיעו. השקיעו לא מעט. אין ספק שמדובר באחת המסעדות המרשימות ביותר במחוזותינו. גם מבחינת גודלה וגם עיצובה. השקיעו כאן בכל פרט ופרט. מעיצוב הכלים, החלל עצמו, מדי הטבחים ומטבח רחב הידיים. מפתיע שאחרי השקעה כזאת מסתפקים כאן בבינוניות. אבל בואו לא נקדים את המאוחר.
מטבח מרשים במיוחד
הגענו מוקדם בערב חמישי, והמקום רחב הידיים היה מלא חלקית (בהמשך הערב, לא נשאר כסא ריק). נדמה כי הברמן שהוצמד אלינו, התחיל עבודה זו בפעם הראשונה בחייו. חברתי אמרה שהוא חייב להיות "בן של מישהו" כי אחרת, לא היה ברור איך נתנו למישהו עם כזה חוסר יכולת וידע לברמן ולשרת, לעבוד כאן בערב חמישי. אבל, נראה שאם הוא הצליח להוציא מנות והיה בסדר, הוא מתאים מאוד למקום.
התחלנו עם דג ים נא, מוסר במקרה שלנו, שהוגש על פריקי ורוטב של חמציץ. הפריקי היה מאוד לא קשור לדג ופגע בטעם של המנה. רוטב החמציץ היה טעים ומעניין. הגשתה של הריקוטה חמה וטרייה, היתה מרשימה. היא הגיעה על מגש עץ דומיננטי, עם סיר קטן לריקוטה החמה, שנמזגת בזריזות לתוך מסננת כדי שנוזליה ניגרו ממנה. לצד כל זה, מוגש קרם תרד (ספוג בטעמי אניס – לא היה מצוין בתפריט, אחרת לעולם לא הייתי מזמינה), קונפי עגבניות, די מיותר ובריוש מצוין. שוב, ההגשה היתה מאוד מעניינת, חבל שהריקוטה לא הלהיבה במיוחד. אני אסתפק בריקוטה של גד.
מוסר על פריקי מיותר
ריקוטה טרייה – חבל שהטעם לא תאם את ההגשה
המנה הסגולה (אולי מה שהמלך ג'ופרי אכל בחתונתו???) היא מנה של קלמארי סגול על הפלנצ'ה, עם מגוון ירקות סגולים ורוטב סלק. מנה טעימה. אבל מרן שמואלי הייתי מצפה ליותר מקלמארי על הפלנצ'ה. בשלב זה לפחות הוחלף לנו הברמן לרוברט שהיה מקצועי ביותר (יש תחושה שמישהו ראה את תחינתי באינסטגרם בזמן העלאת תמונת מהערב).
המנה הסגולה – טעים אבל לא יוצא דופן
המשכנו עם טרטר בקר, על רוטב עגבניות מעניין וצ'יפס ארטישוק ירושלמי שגם כן היה טעים. ממנות "האמצע" בחרנו בטורטליני ברווז וירקות שורש שהוגש על תפוחים מעושנים. המנה היה טעימה מאוד והתפוחים המעושנים היוו את היצירתיות שהיתה כה חסרה במנות האחרות. ללא ספק יכולה להיות מוכתרת ככוכבת הערב, אלמלא מילוי הטורטליני היה כה מלוח. מיד נלקחה המנה והוחלפה בחדשה. אומנם ניסו שלא תהיה מלוחה בפעם זאת, על ידי הוספת חתיכות צ'ילי וכמעט הריגה מוחלטת של הטורטליני, אבל אין מה לעשות, המליחות היתה במילוי ולא היתה יכולה להיעלם.
טרטר טעים ובנאלי
טורטליני ברווז – יצירתיות מלוחה
לקינוח, כמנהגי, דגמתי עוד מנה – ניוקי ריקוטה ברוטב דלעת ופירורי עוגיות אמרטי. מנה חביבה. לא יותר ולא פחות. התחושה שאיתה יצאנו כי יש כאן ענק קולינרי שהוביל את התפריט, אבל מישהו אמר לו "רק על הקווים". בכל זאת השקיעו כל כך הרבה ורצו לוודא כי כמה שיותר אנשים, ירגישו נוח עם מה שנמצא להם בצלחת.
ניוקי ענני ריקוטה – הסגנון שלי לקינוח
אודה כי לא תכננתי לכתוב על המקום עדיין, בכל זאת יצא מהרצה רק לפני כשבוע. והבטחתי לעצמי שאני לא כותבת על מקומות חדשים אם לא מדובר במשהו ממש חיובי. אבל סצנת היציאה מהמקום גרמה לי לשבור את הבטחתי לעצמי. בעודנו מתפנות מהבר, הגיעה אחת המנהלות לבדוק כמה מקומות פנויים יש על הבר. כשהודעתי לה כי גם אנחנו קמות, היא התעניינה לשמוע איך היה לנו הערב. אמרתי לה שהיה "בסדר". נראה כי היא נשמה לרווחה ואמרה "טוב, בסדר זה לא רע". לא היה ניתן לפספס את ההלם שעל פרצופי. זה כנראה הסיכום של כל הערב ובשלב זה גם של קלארו. זה מקום בסדר, שנראה כי למרות (או אולי בגלל) ההשקעה בו, מחליט כי בינוניות זה מקום יום טוב להיות בו. אני אמשיך לחפש מצוינות.
החשבון – בתמחור כן שואפים כאן למצוינות
Claro / קלארו- רח' דוד אלעזר 30 (מתחם שרונה), תל אביב. 03-6017777.
//רוית שם-טוב