שוב התעוררתי בארבע לפנות בוקר. בדרך כלל אני לא אוהבת לקום באמצע הלילה כי קשה לי לחזור לישון אבל כאן זה אחרת כי האמת היא שאין כמו לקום לצלילי האריות השואגים. אני שוכבת במיטת היחיד שלי ומתענגת על הצלילים שברקע עד שהם מתפוגגים ואז זה קורה, אני צריכה לשירותים! אני מנסה לחזור לישון אבל השלפוחית שלי פוקדת עליי לצאת החוצה. בחוסר רצון מוחלט אני לוקחת את הפנס, יוצאת מהבקתה ורצה כמה שיותר מהר לכיוון השירותים. אני נכנסת לתא ומודה לאלוהים שיש שם נייר טואלט כי שכחתי לקחת איתי. אני יושבת בנינוחות על האסלה ומרגישה מוזר, כאילו מישהו מסתכל עליי. אני מרימה את הראש מעלה אל השמיים ודופקת את הצעקה של החיים שלי. שנייה אחרי זה אני מצחקקת עם עצמי מרוב מבוכה, מרגיעה את עצמי שזו רק הג'ירפה הסקרנית שדחפה את ראשה הגדול לתוך תא השירותים. ככה זה באפריקה.
יום למחרת בשעה תשע בערב אני ועוד כמה מתנדבים לקחנו שקי שינה ומזרונים ובשקט בשקט נכנסנו לכלוב שלהן. אמרו לנו שאנחנו צריכים להתארגן מהר כי אז הם משתלטים על הכל. הגענו למרכז הכלוב, הנחנו את המזרונים וזה כנראה היה הסימן שלהן לבוא. נכנסנו מהר לתוך שקי השינה ופתאום הצי'טות כבר הגיעו, הם נכנסו בינינו וכולם נצמדים, מתחככים ומלקקים. צ'יטה אחת היתה על הרגליים שלי, השנייה על הבטן, השלישית על הכתף והרביעית משמשת ככרית מאוד לא נוחה אבל למי איכפת – אני ישנה עם צ'יטות! במהלך הלילה לא ישנתי הרבה בגלל שהצ'יטות מדי פעם רבו ביניהם על מקום. הם דחפו אותי כמו שרק חתולים יודעים לעשות, ובחמש לפנות בוקר מצאתי את עצמי על האדמה. למזלי, השמש כבר התחילה לצאת החוצה. הסתכלתי על הצ'יטות שישנות במתיקות מופלאה על המזרון שלי, על הזריחה האפריקאית המושלמת ולא יכולתי שלא להרגיש שהגשמתי את החלום שלי.
תחושת האושר והחופש ליוו אותי הרבה ביבשת הזו, לא סתם תמיד העינים שלי נוצצות בכל פעם שאני שומעת את המילה "אפריקה". זו מילה שמתארת עבורי פשטות, אנשים יפים ואינסוף סיפורים מאושרים. אנשים לא מבינים מה יש לי לחפש שם כל הזמן, לכו תסבירו להם מה זה ללכת לטיול עם אריה או עם בבון. לכו תסבירו שבזמנכם הפנוי הלכתם לסרק צ'יטות, ישנתם על אריות, שיחקתם עם סוריקטות, הוצאתם לטיול כלבים וכשהם נפגשו עם חזירי יבלות המצב לא נגמר בכ"כ טוב. תסבירו להם מה זה לראות חברויות מוזרות כמו חתול ובבון, אריה וכלב או זברה ופרה. לכו תסבירו ששנאתם את הפרה כי המוזרה הזו השתגעה בכל פעם שהיא ראתה חלב ומרוב טירוף היא דרכה עליכם פעמיים, 200 פאקינג קילו דרכו עליי, פעמיים! תנסו לדמיין מה זה ללכת לראות משחק כדורגל אבל הוא ארוך בהרבה ממה שציפיתם כי הפרה הטיפשית, הג'ירפה והברווזים כל הזמן נכנסו למגרש. תדמיינו מה זה לעמוד שני מטר מאריה שואג, מבטיחה לכם שבחיים לא תתקלו בצליל יותר עוצמתי מזה. מי שאמר שהקול הכי יפה זה של ילד צוחק פשוט שיקר לכם, לכו תשמעו אריות, החיים שלכם ישתנו לנצח.
אז מה זה חופש בשבילי? להגשים חלומות, לא לדעת איך היום שלכם יתחיל או יגמר, להרגיש שאתם יפים (כי באפריקה אין מצב כזה שאישה לא אוהבת את עצמה), להרגיש שאתם מתרגשים כל יום מחדש. בשבילי, חופש זה אפריקה.
//דניאל ריכטר
אהבתם את הפוסט? פרגנו – עשו לו לייק. הפוסט עם כמות הלייקים הגדולה ביותר יזכה את הכותב במארז יינות חגיגי לחג – מתנת יקב רמת הגולן.