חג החירות מתקרב ונמאס לי כבר ממסע מציאת העבודה האינטנסיבי אליו יצאתי בחודשים האחרונים. אני פשוט רוצה להירגע ולחיות את חיי בכייף ובאהבה. כמובן עם תזרים מזומנים של משכורת חודשית לחשבון הבנק שלי, שמספיקה לתשלום כל החשבונות וגם להנאות החיים מתי שאני רוצה, כמה שאני רוצה, לכמה זמן שאני רוצה ובאיזה סכום שאני רוצה. לחיות ברווחה כלכלית ולהגיע לשם בדרך קלה ופשוטה. זו חירות כלכלית מבחינתי. האם זו בקשה יותר מדי גדולה? חירות זה חופש וחופש זה משהו שלא אמור להסתיים. לחיות בחופש זו זכות בסיסית שאמורה להתקיים תמיד. האם כולנו באמת חיים בחופש?
זה שאני לא עובדת כרגע, זה לא אומר שאני חיה בחופש. מצד אחד יש את כל הזמן שבעולם, מצד שני אין מספיק כסף כדי לנצל את הזמן הזה בצורה שאולי באמת הייתי רוצה. אני בכלל מסתייגת מהמילה "עבודה". למה אנשים לא יכולים לקרוא לזה בשם אחר כמו; "הייעוד שלי ", "האהבה שלי" או "הדבר המשמעותי שנועדתי לעשות בחיי, להרוויח כסף וליהנות תוך כדי שאני עושה את זה". הכי מרתיע אותי, זה כשאני קוראת מודעת דרושים בה כתוב "…מחפשים עובדת למשרד…" מה עובדת.?!?! אנחנו ממזמן לא עבדים של אף אחד?!?!?! (אפרופו יציאת מצרים)
היום הרמתי את הקול על נציגה שהתקשרה מכוח אדם והציעה לי תפקיד ניהולי בתחום שלי. הגדרת התפקיד הייתה גדולה ומלאת אחריות. כשהגענו לגובה השכר, פשוט נדהמתי מהשכר הנמוך שהציעו ביחס להגדרת התפקיד. אמנם יציאת מצריים קרתה לפני המון המון שנים, אבל הרגשתי שבצורה כזו או אחרת העבדות עדיין קיימת וזה עצבן אותי. מי יודע, אולי אני סוחבת כמה משקעים מגלגולים קודמים איי שם במצריים של פרעה… הנציגה הבינה שזה לא אישי ודרכינו נפרדו בנימוס ובנעימות. לאחר השיחה החלטתי לשלוף לחלוטין את תחושת העבדות מהחיים שלי ולקבל את החופש בזרועות פתוחות: החופש לבחור, החופש לבקש, החופש להגשים את המציאות שאני רוצה לחיות בה בתנאים האופטימליים לי.
איפה בחיים שלכם אתם פוגשים את תחושת העבדות? מהו החלק שלכם ביציאת מצרים? איפה אתם לוקחים אחריות? החלק שלי ביציאת מצרים זה להרגיש את השמחה של השחרור, לקחת אחריות על החופש האישי שלי, להתקיים בהנאה, להתפתח, לקבל, לחיות ללא תלות, לאהוב ללא תנאי. האם אתם מרגישים שמחים? האם אתם מרגישים משוחררים? האם אתם כאלה שאוכלים יותר מרור או חרוסת?
כולנו רוצים להיות מאושרים בדרכים דומות וגם שונות, אך לא צריך לסבול בדרך אל האושר אלא אם כן אתם נהנים מהסבל שלכם. מעבר לזה שאפשרי לכם להיות מאושרים תוך כדי התהליכים שאתם עוברים. הרי כל החיים זה תהליך אחד גדול של התפתחות שאיננו מסתיים. אל תחכו לזמן "כשתגיעו", אתם כבר שם. תתמקדו בדברים שמשמחים אתכם עכשיו וגורמים לכם תחושת מלאות ושלמות כל יום. ניתן להגשים את המציאות הנפלאה הזו אליה כל אחד ואחת מאתנו מייחלים לעצמנו. אל תתפשרו, אלא אם כן אתם שלמים ומרגישים טוב עם הפשרה הזו.
תחיו את חייכם במלואם ובצורה האופטימלית לכם בכל התחומים, אלה שחשבתם עליהם וגם אלה שאפילו לא העזתם לחשוב. זה שאתם מקבלים את מה שאתם רוצים בתחום אחד, זה לא אומר שצריך להקריב בתחום אחר. You can get it all – You are getting it all. אתם יכולים לקבל את כל מה שאתם מבקשים, יש לכם את היכולת להכיל את זה כשזה מגיע. היקום מדויק.
חג שמייח!
//ניצן מוטיוק
אהבתם את הפוסט? פרגנו – עשו לו לייק. הפוסט עם כמות הלייקים הגדולה ביותר יזכה את הכותב במארז יינות חגיגי לחג – מתנת יקב רמת הגולן.