היי אחי, אני יודע שבזמן האחרון יש משהו שמציק לך. אני שם לב שיש ימים שזה מציק לך יותר ויש ימים שזה מציק לך פחות. תקן אותי אם אני טועה אבל מה שמציק לך הוא משהו שפעם היו קוראים לו בחדשות "על רקע רומנטי". אם לא בא לך לשמוע אותי חופר על זה, אל תמשיך לקרוא. אם החלטת להמשיך לקרוא, אז אני גאה להציג בפניך: תשע סיבות למה להישאר (מפגר אבל) אופטימי!
ונתחיל בשלוש סיבות למה זה בסדר שאתה מבואס:
1- מקובל לחשוב שנשים יותר לחוצות על זוגיות מגברים. מסיבות חברתיות (לחץ חתונה) או שעון ביולוגי. בפעם האחרונה שאני בדקתי, זוגיות היא יותר מטקסים ורביה – היא גם מעניקה תחושת יציבות. גם אם אין גבר שיודה בזה, רוב הגברים שאני מכיר היו שמחים ליציבות האלה.
2- כי אתה באמת משקיע בזה המון. זמן ואנרגיה הם משאבים יקרים וזה בסדר שלפעמים אתה מרגיש שנכנסת למינוס.
3- להכיר בחורות זה לא קשה. בטח לא לך, שמסוגל להשיג טלפון של בחורה ותך כדי טיול עם הכלב, הופעה של היהודים או אחרי שלוש הודעות באתר הכרויות. אבל למצוא מישהי שבא לך להשקיע בה, שזה יהיה הדדי ושלא תהיה חלת נפש עם תעודות – זה כבר יותר מאתגר, אני מודה.
תקרא לי נאיבי, תקרא לי רומנטיקן
ונמשיך בשלוש סיבות למה אסור לך להתייאש :
1- כי אתה הבנאדם הכי אופטימי שאני מכיר. אם אתה תתייאש, הלך על כולנו.
2- כי את כל החיפושים שעברת עד עכשיו, מתסכלים ככל שיהיו, עברת בגלל סיבה. מכל מישהי למדת משהו וזה חלק חשוב מאוד מהמסע.
3- כי אתה לא באמת רוצה לוותר. צודק, אתה לא אמור לוותר על למצוא את האחת שלך.
ונסיים בשלוש סיבות למה אני מאמין שבסוף תמצא אותה:
1- תקרא לי נאיבי, אבל אני מאמין שיש מישהי שמיועדת רק לך בעולם. אני מאמין שכשתפגוש אותה, מה שנראה לך עכשיו כמו 100 שנים של בדידות יראה במבט לאחור כמו חמש דקות בחדר המתנה לא נוח במיוחד.
2- כי מתישהו בנות ישראל יקלטו שאתה מציאה. אני מכיר אותך כבר שנים, סמוך עלי – אתה מציאה (בקטע סטרייטי אני אומר את זה כן?)
3- כי אתה מחפש. אתה לפעמים מתעצבן, לפעמים זה מתסכל אותך אבל רוב הזמן אתה ממשיך לנסות, יוצא לדייטים(וצובר מלא סיפורים הזויים- תחשוב על לכתוב ספר מתישהו) ונותן לזה סיכוי. אולי מעצבן, אבל בטוח עדיף על לשבת בבית לבכות על מר גורלך ולהיראות כמו טקסט משיר של עופר לוי.
מוקדש לרווק הכי לוהט שעוד לא הכרתן.
בקרוב אצלך
//זהר רץ