הלוואי והייתי יכול להסביר לכם למה לעזאזל אני מתכוון! אם אצליח לפרק את המשפט ולהתחיל ב-מהו חזון? הייתם קוראים את השורה הראשונה ואז אומרים: "מי זה הפלצן הזה? מה הוא יחפור לנו עכשיו…" וכנראה שגם הייתם (זה בלשון זכר כי זה מה נוח לי! מצטער!) מפסיקים את הקריאה בקריאת בוז צינית. אז אמנם אני כן רוצה לדבר על חזון וחלומות, למה? כי אין דבר יותר מרתק מחלומות ופירושם (האמת שיש דברים הרבה יותר מעניינים, אבל נו, אתם יודעים – אמרו לי לעורר עניין אז אני מנסה) אבל עכשיו ברצינות. עולם המחקר מחולק בחלוקה גסה לשלוש גישות לחלומות: פסיכולוגית (פרוידיאנית), פיזיולוגית, וטראלאלולוגיה – זו גישה שאני המצאתי! שהיא כוללת את כל הח'אפרים/שרלטנים שטוענים שבחלומותינו אנחנו חוזים את העתיד…רואים חזיונות ושאר קשקושים ,"רוחניק'יים" - צר לי לאכזב אבל מלבד לעשוק ולרמות אין בזה שום תועלת!…ובכן בעיניי חלום הוא שילוב בין השניים שיותר "מייק סנס", אינטגרציה בין רצונות, מאווים, חשק, טראומות, רגשות, וסינון סתמי של מידע שלא נחוץ לנו.
האמת היא שאני לא חולם יותר מידי לאחרונה ובטח שגם לא חי את החלום אבל אני כן רוצה לדבר על חזון ( אם החזקתם עד עכשיו…כל הכבוד לכם ולכן), לדבר בימנו במושגים של חזון מרגיש כמו מושג שנלקח מאיזה ז'רגון של מנהיגים ושאר "מגדל השן" ולכאורה איננו נוגע כלל לאדם הממוצע – אני! אתם!, חזון הוא בסך הכול מילה שמתארת "מוד"/מצב רוח שאנחנו נמצאים בתוכו, חלק ממנו, כולנו בסופו של יום "חוזים" חזונות בכל יום אך איננו מודעים לכך כלל, איננו מודעים ליכולות שלנו לחזות את "החזון" האידיאלי שלנו – דרך המלך שתוביל אותנו למן שלווה פנימית, שלמות נפש כזאת…אז איך "חוזים" את החזון שלנו? שאלה מצוינת, תודה ששאלתם, אין דרך אחת – יש אינסוף דרכים לעשות זאת, והדרך הטובה ביותר היא להתחיל לחלום, לחלום במציאות, לעצום עיניים ולתאר את עצמכם בעוד עשר שנים, בעוד חמש שנים…שנה אחת, חודשיים ואפילו לחלום את מחר.
לפני מספר שנים הייתה לי ההזדמנות להיות ה-"סטאז'" של מנחה ממכון אימון כלשהו שעשתה לי תרגול מאד פשוט – לשם הרקע באותם ימים לא ידעתי אם לפנות לתחום העסקי במדעי החברה, ייעוץ ארגוני, ניהול כוח אדם וכד' או לפנות לתחום החברתי במדעי החברה, עמותות, טיפול ועוד.
התרגול כלל את הדברים הבאים:
פרסתי את כל תחומי החיים: משפחה, חברים, מקצוע, לימודים וכו ונדרשתי לאמוד במספר את שביעות הרצון שלי בכל תחום – כפי שציינתי למעלה בחרתי בטווח שבין לימודים ומקצוע.
לאחר שבחרתי את התחום המנחה ביקשה ממני לעצום את עיניי ולתאר את מקום העבודה שלי (ללא גבולות – אבל כמובן עם רציונאל!) בעוד חמש שנים.
במשך 45 דק' לא הפסקתי לבלבל לה את השכל…לא תאמינו כמה דיברתי! אחרי שסיימתי איתה את התרגול, נפרדנו לשלום ובשנייה שיצאתי החוצה מהבית קפה בו נפגשנו התמלאה לי הבטן/לב/ראש לא יודע מה! במן תחושת סיפוק והבנה שאני יודע מה אני רוצה לעשות בעוד חמש שנים (פאדיחות להגיד שאפילו דמעתי, נו טוב).
בשורה תחתונה הרשתי לעצמי לחלום חלום של מבוגרים, ואני מקווה שאני בדרך הנכונה, גם אם לא זה מרגיש לי נכון העיקר שמאז אני מוכוון מטרה.. אז תרשו לעצמכם לחלום חלומות אמיתיים להתכוונן דרכם ואם זה מרגיש נכון אז מי יודע אולי בסוף תחזו לעצמכם "חזום" – שעטנז של חלום וחזון. נתראה בבלבול הבא.
//רואי פרנקל