פורים תמיד נמצא בתחרות צמודה עם חנוכה על המקום הראשון בלבי וקיבתי, אבל מאז שהפסקתי לאכול סופגניות לפני מספר שנים, פורים מתקרב לניצחון. בתור אחת שמעולם לא התלבשה לפי 'צו האופנה' וזוכה למבטים בוחנים והערות בסגנון 'עכשיו לא פורים' או 'את תמיד מתלבשת ככה?' – פורים הוא הזמן שלי. כולם לובשים את נפשם על גופם וחוגגים; כמו שצריך.
בכלל, יש לי תיאוריה לגבי תחפושות. קודם כל, בואו נסכים שיש הבדל בין תחפושת למודל לחיקוי. מודל לחיקוי עומד לנגד עיניכם בחיים עצמם. הוא נר לרגליכם, מקום שאתם שואפים אליו. תחפושת היא הפנטזיה הפרועה, בין אם אתם מתחפשים רק בפורים, קורעים במות או אוהבים משחקי תפקידים, התחפושת היא שחרור רגעי מהמודל. לכן אני לא מזדעזעת בפורים, לא שופטת ומוקיעה; מעדיפה לפרגן ולעורר. המודל צריך לשאוף גבוה והפנטזיה צריכה ללכת רחוק, עד הסוף.
אולי מתוך געגוע לרגש ישן ונועז או אהבה לבגדים ולתמונות לשון, החלטתי לפני חודשיים שהשנה אתחפש למיילי סיירוס.
מתוך עמוד הפייסבוק Miley Cyrus .
חרשתי את העיר בחיפושים אחר בגד-גוף כסוף ומשהבנתי שאין סיכוי למצוא משהו כזה, התפשרתי על בגד-גוף אפור – אבל אפילו את זה אין בנמצא והחלטתי שאין ברירה; בפורים הזה אני מכינה הכל.
קפצתי לחנות בדים בשם 'קאשי' בנחלת בנימין, קניתי קטיפה אפורה, בד כסוף, דבק בדים וסקוצ'ים. הכנתי את בגד הגוף שלי לגמרי לבד, על פי הסרטון הזה. אחרי שסיימתי לגזור את הקטיפה, רציתי להוסיף שתי רצועות כסופות בצדדים ממש כמו שיש למיילי. זה כבר היה אלתור – השתמשתי בבד הכסוף שקניתי, חתכתי אותו לפי הגזרה של בגד-הגוף והדבקתי סקוצ'ים לסגירה.
שתי נקודות חשובות: כשאתן משרטטות את המידות שלכן על הבד, קחו בחשבון את רמת הסטרצ'יות של הבד ואת צורת הסגירה – יש הבדל בין תפירה לבין סקוצ'ים. בקיצור, קחו כמה סנטימטרים נוספים של בד ומקסימום גזרו והצרו אותו; עדיף מקטן מידי. חוץ מזה, חשבתי שקיצרתי עניינים בזה שקניתי סקוצ'ים עם דבק אבל הוא לא מחזיק כל כך טוב. ממליצה להשתמש בדבק בדים בנוסף.
השלב הבא, היה הכנת הדובי המסטול על בגד-הגוף. קניתי לֶבֶד, מדדתי על בגד-הגוף מה צריך להיות גודלו והיכן למקם אותו. הטריק לדוגמא מדויקת: השתמשתי במסך הטלוויזיה שלנו, שהמחשב מחובר אליו. הגדלתי את התמונה עד שהתאימה לי בדיוק למידות, ואז הצמדתי דף למסך ועברתי על הקווים. רק אחרי שבגד הגוף ישב עלי פרפקט [טוב, ממש קרוב לפרפקט, שזה מרשים ביחס לפעם ראשונה], הדבקתי את הדובי וביקשתי מתולי שירחיק ממני כפפות אצבע וחפצים מתכתיים.
הכנתי גם את התחפושת של תולי – הוא התחפש ל"קליפי", עזר הכתיבה המיתולוגי והמרגיז של Word, והציע לאנשים עזרה בכתיבת מכתב התאבדות, מה שבכל מקרה קליפי עורר בכולנו.
בזמן שהכנתי את התחפושות, כמעט ולא חשבתי. הייתי כל כך שקועה ברגע ובעבודה מדיטטיבית. זו הייתה הפסקה קטנה ונחוצה ממחשבות שלא מניחות לי, למרות שדיברנו על זה ואמרתי שאני רוצה להניח להן. כל מה שרציתי זה לצאת קצת מעצמי, ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מלהתחפש.
ביליתי יומיים וחצי בבגד-גוף של מיילי סיירוס, מצטלמת, משקשקת, מוציאה לשון ושמה את סתיו בצד, לרגע.
זו הסיבה שאני לומדת תיאטרון, זו הסיבה שאני כל כך אוהבת את פורים – פנטזיה, חופש ובוסט של יצירתיות מרוכזים בשלושה ימים. תענוג.
//סתיו מילוא