הפוסט הזה ורבים שיבואו בעתיד, מוקדש לאמא שלי היקרה ז״ל.
מאז שהלכת אני חווה כל פעם מחדש את ״הפעם הראשונה בלעדייך״, בדרך היו החגים הראשונים בלעדייך, יום ההולדת שלך בפעם הראשונה כשאת לא כאן ….כל אלה בלעדייך ועוד מלא.
את כל הזמן בראשי, והמחשבות עלייך לא עוזבות אותי, כמעט ואף רגע, וזה גומר אותי שאי אפשר לראות אותך.
בפורים האחרון, החג שלך, החג שלנו, חסרונך מורגש אצלי הרבה יותר משאר הפעמים הראשונות של ״בלעדייך״.
כולם מכירים אותי כזאת שמפגיזה בתחפושות וכזאת שתמיד יש לה מבחר תחפושות בפורים אחד, וכמובן לזאת בעלת ארון ההפתעות של פינצ׳י, שמכיל שלל אפשרויות של תחפושות.
מהארון הזה הרכבנו בעבר תחפושת של זינה, קרואלה דה ויל, תפוזינה, הודית, בת הוואי, דרדסית, אווטאר, פיראטית, אינדיאנית, פלאשדאנס וכמובן עוד אינספור תחפושות שאני אפילו לא זוכרת, ועכשיו ובפעם הראשונה בלעדייך – ארון הקסמים שלך נתן לי את אשת החתול.
אפשר לומר שפורים היה החג האהוב עלייך ומבחינתך לא היה צריך סיבה בשביל להתחפש, פורים יכול להיות כל יום וסתם ככה בלי סיבה.
אצלנו בבית השאלה של ״מה להתחפש השנה?״ עולה כבר חודשיים שלושה מראש, את כהרגלך לא מרפה עד שאני נזכרת ברגע האחרון להחליט מה אני רוצה.
תמיד איכשהו, בא לי רעיון מגניב, לא הכי מקורי, אבל שילוב האביזרים והבגדים השונים יוצר תחפושת סטייל.
כך לפני שנה עזרת לי ולטל להתחפש לפיראטים של שודדי הקאריביים, עם פריטים של Plein Sud, Gautier ו-Replay. זאת היתה יציאה אדירה, מכל הפיראטים שראיתי – באמת שהרגשתי ששלנו הייתה הכי אותנטית ואפילו נוחה.
והשנה, פתאום אני לבד, טל ודן בכלל לא בארץ, ואני צריכה להחליט למה להתחפש, אז מזל האמת, כי לא ממש היה לי חשק, אבל את כהרגלך לא הרפית גם הפעם והשארת לי תחפושת לא רק פגזית אלא גם בול בשביל מזג האוויר הגשום שפקד אותנו.
חליפת אשת החתול שקנית לפני ארבע שנים באוסטרליה, המגפיים הגבוהות עם השרוכים והרצועות שהשד יודע איזה מן אמא קונה לעצמה נעליים כאלה, רק משוגעת כמוך.
את המסיכה שקנית פחות אהבתי, כי היא התאימה יותר לבאטמן, דאגת גם לבן זוגי לתחפושת ככה בלי לשם לב. בכל אופן, הודות לאינסטגרם גיליתי את המסיכה המושלמת אצל חברה קרובה שלשתינו הרבה במשותף, גם היא איבדה ממש לא מזמן את אמא. מורן המקסימה הלוותה לי את המסיכה ומבחינתי זה היה פורים מושלם – תחפושת שהרגשתי בה גם ממש אשת החתול יחד עם בן הזוג באטמן, היה לי נוח והכי חשוב היה לי חם ונעים.
//מאי מור