שעון הקוקייה שלך ממשיך לעבוד ועדיין לא מצאת דרך לכבות אותו. אמא שלך ניסתה לעצור אותו בארוחות שישי ובחגים. אבא שלך דפק עליו כמה פעמים והביא את הבן של איציק, נו זה שמרוויח ממש טוב ואוכל עם פה פתוח, שיבדוק אם יש תקווה, אבל הם הרימו ידיים והורידו לך את המצב רוח.
את קמה לבוקר חדש עם צלקות ישנות, מנסה להסתיר אותן, אבל בכל פעם שמישהו מתקרב את נלחצת. אז את מחליטה לכסות אותן באיפור חדשני מבית לורי-עפה-על-עצמה ויוצאת לדרך.
את צוחקת ומחייכת, כשעמוק בפנים, בין הזיכרון לסדק, בא לך למות.
את אומרת שהכול טוב, שאין לחץ, שאת מאושרת מעצם העובדה שלא גילחת את הרגליים כבר חודש ושקראת לאחרונה מחקר, שאומר שנשים אינטליגנטיות מאוד הן בדרך כלל רווקות. את מבינה שהעבר שלך לא בשבילך, אבל לא יזיק אם במקרה יצא לך להיתקל בו, כשתהיי לבושה בשמלה האדומה הארוכה ששוברת אותו, בדיוק אחרי שהשלת חמישה קילוגרמים של רחמים עצמיים.
נשבר לך כבר מהשידוכים הצולעים של חברות שלך. נראה אותן מתפשרות על גובה, משקל ותחומי עניין שנעים בין חבל תלייה לגלולות שינה. יהירות מסריחות. את מתגברת על הגאווה ומורידה אפליקציות היכרויות, כי אולי גם את תמצאי אהבה כמו הבחור עם הגיטרה והבחורה עם המבטא הספרדי מהפרסומת, אפילו שהכול מבוים, כוס-אמא-שלהם. אבל בסדר, את מתנערת מזה מהר וממשיכה הלאה. פותחת חשבונות, סוגרת דלתות, הסקס שלך נמדד במרחק של רדיוס, גברים שמחייכים עם פה סגור גורמים לך לאבד אמון באנושות והסיכוי שלך לאהבה מסתכם בדילוג ולחיצה.
למרות הכול, את יודעת שמתישהו הוא יגיע, עם המילים הנכונות, הריח שיהפוך לבית והשריטות שתלמדי לאהוב. הוא בדיוק יוצא עכשיו מהעבודה, הולך לשתות בירה עם חברים ומכיר בחורה, או שתיים. אל תדאגי, הוא בוחר בזו שבאה רק ליהנות ולשכוח, ככה שירוץ מהר. הוא לא מחפש עכשיו עקרונות וערכים, אלא אם כן הם באים בתור גומי, עם חומר סיכה בטעם תות. את מבינה, האקסית שתתקשר אליו כשתהיו בצימר ביום הולדת שלך, הרסה לו את הבריאות ואין לו כוח לזוגיות.
שעון הקוקייה ימשיך לעבוד ואת תמצאי דרך לחיות איתו בשלום. אימא שלך תמשיך לנסות לעצור אותו בארוחות שישי ובחגים. אבא שלך שוב ידפוק עליו ואת תגלי תקווה. את תביני שמה ששלך יגיע ואת רוצה אותו שלם ובטוח. לפחות כמו השעון שלך.
// ריקה לודריק
הפוסט בוקר חדש עם צלקות ישנות הופיע ראשון במה וזה