הלבנה מעל גדולה ומאירה לילות של אוהבים בחורף. הם מתכרבלים ביחד מתחת לשמיכת הפוך הצפופה נוצות נוצות, כפות רגליהם הקרות מתחככות אלו באלו, מחממים האחד את השנייה. מזל שיש להם זה את זו.
הלבנה מעל גדולה ומאירה עליי לילות שרק רציתי שיישארו חשוכים.
הציפורים מצייצות רעשים קטנים מבין העצים שביקשתי מהם שקט שיהיה רק שלי.
ואת לידי, אהובתי, תמיד אני רוצה אותך, תמיד אני ארצה. הפעם אני צריך קצת להיות לבד, אז אני יוצא.
תני לי לילה חשוך ושקט.
אני קם מהמיטה, נועל את נעלי הבית, ויוצא מהדירה. שם בתוך אוזניי אוזניות, אך הלילה מוזיקה לא תתנגן באוזניי, כי אני רוצה לי לילה חשוך ושקט. יוצא החוצה לבד, כי אף אחד לא יבין אותי. אפילו לא את, שמבינה אותי יותר מכולם, יותר מכולן. אני צריך לילה של שקט, ולא של השתיקות שלך, שממלאות לי את הראש ומשחקות לי משחקי חשיבה בתוך המוח.
השתיקות שלך, לפעמים אומרות הכל, בלי מילה שהתבזבזה לך ממאגר מילותייך.
השתיקות שלך, הן לפעמים כמו המנון שגורם לי לעמוד בדום ולחשוב מחשבות על גבי מחשבות.
חמישה סיבובים ברחוב, וארבעה בגינה שליד, נעמד מול העץ שהתנשקתי לידו בפעם הראשונה וצועק את הצעקה החזקה ביותר שיכולתי לצעוק. מבריח כל ציפור שהעזה לצייץ סביבי, אפילו הלבנה עכשיו מתחבאת לה מאחורי איזה ענן.
הלילה הזה כולו מרור.
צעקה של כאב, של בלבול, ושל נסיון להשתחרר מהעבר הכובל, שתקוע בתוכי ומושך אותי למטה בחוזקות שאני לא מצליח להתמודד איתן. מעשן סיגריה, מתענג עליה כאילו הייתה האחרונה, רוצה להפסיק כבר תקופה ואת שונאת את הריח שזה מכניס איתי למיטה.
אני מנסה להשתחרר מכבליו של העבר, העתיד נראה אופטימי ומלא באור, או שאולי כל אור קטן נראה לי גדול בלילה ותקופה חשוכים שכאלה.
חוזר אל המיטה, ומחבק אותך חיבוק חזק של אחד שהתגעגע. את מתעוררת רק לרגע ובחצי עין לוחשת לי על השפתיים, "אתה איתי עכשיו, ואני אתך, ואני יודעת שלפעמים קשה, אבל זה אנחנו עכשיו".
היא נשקה לי את הנשיקה הכי מתוקה שנשקה לי בחורה אי פעם. היא הסריחה מהפה כל כך, וזה לא הפריע לי ונישקתי אותה חזרה בכל הכוח שהיה בי.
יש בשקט הזה כוח, ולא, אני לא מנסה לברוח. אני מנסה לתקן את עצמי, לפני שאני אשבור דברים שאין להם תיקון. הצלחת לתקן אותי בינתיים, עם נשיקה על השפתיים וחיבוק או שניים. אבל זה לא מספיק, זו תרופה רגעית לבעיה עקבית.
הלילה הזה כולו מרור. נס גדול לא יהיה פה.
// עידן לסר
הפוסט נס גדול לא יהיה פה הופיע ראשון במה וזה