אל תגיד לי. אל תיקח אותי. אל תספר לי. אל תנשק אותי ברמזורים.
אל תחזיק לי את היד. אל תחבק אותי. אל תחכה לי בלילה כשאחזור מהעבודה.
אל תבכה לי. אל תתעצבן. אל תחייך. אל תאהב. אל תתרגש איתי. אל תצחק.
אל תסתכל לי בעיניים ותצלול עמוק פנימה. אל תכעיס אותי.
אל תלטף אותי. אל תחנך אותי. אל תסתכל עליי ותגיד לי כמה אני יפה. אל תטפל בי. אל תתלהב איתי. אל תזמין אותי. אל תעשה לי פרצופים. אל תבין אותי. אל תעשה בשבילי. אל תחבק אותי קרוב קרוב בלילה שאני ארגיש את הלב שלך פועם. אל תבטיח.
אל תסדר לי. אל תרגיש. אל תשים עליי יד. אל תביא לי אוכל מפנק כשאני חולה. אל תלך. אל תגרום ללב שלי להתרגש. אל תשחק לי בשיער. אל תספר לאמא שלך עליי. אל תצחיק אותי. אל תבנה לי עולמות. אל תרים אותי. אל תפיל אותי. אל תשלח מליון הודעות. אל תגיד לי דברים כאלה שגורמים לבטן להתכווץ מאושר.
אל תתחשב בי. אל תהיה כזה מושלם. אל תתנצל כשטעית. אל תדבר איתי באמצע הלילה במיטה כשהפנים שלך קרובות לשלי ואני יכולה להרגיש כל נשימה שלך.
אל תגיד לי שהכול בסדר. אל תדמיין איתי. אל תשחק איתי.
אל תהיה שם בשבילי. אל תבלגן לי את הראש במחשבות. אל תשכב איתי. אל תשלח לי שירים באמצע היום שיגרמו לי לחייך מאוזן לאוזן.
אל תצטט אותי. אל תכיר לי את חברים שלך. אל תסתכל איתי על עננים בשמיים.
אל תקרא לי בשמות יפים. אל תחשוב עליי. אל תעשה לי כייף. אל תכין לי את הסנדוויץ׳ הכי טעים.
אל תיקח אותי למקומות שאני הכי אוהבת. אל תדע איזה יין אני הכי אוהבת. אל תתייחס אליי יפה.
אל תגיד את הדברים הכי נכונים. אל תאכל איתי קינוח מאותה צלחת. אל תחלום עליי. אל תיקח אותי לים, למקום הכי רומנטי שרואים בו את המטוסים נוחתים וממריאים. אל תקנה לי.
אל תהפנט אותי.
אל תתקשר ככה סתם באמצע היום בלי סיבה. אל תפתיע אותי. אל תיתן לי.
אל תגרום לי להאמין. ואז תיקח את הכול איתך. ותיעלם.
// גיל כרמון