אני כבר לא הבחור הכי פחות קנאי שתכירי

אחרי 26 שנים בהן אני מהלך לי בכיף בעולם הזה, גיליתי שאני יכול להרגיש קנאה. טוב, אולי זה לא כזה חדש כי אחרי הכל כבר חשתי בעבר סוגים שונים של קנאה כלפי אנשים כאלו ואחרים. פשוט בדרך כלל זה היה בקטע חיובי יותר. למשל קנאה בכישרון או בהצלחה או בזוגיות או בכל דבר אחר שגרם להגיד לי להגיד "איזה כיף, גם אני רוצה ככה".

עכשיו פתאום קטגוריה חדשה נפתחה בפני והבנתי שגם בכל הקשור לקטע הרומנטי, אני יכול לחוש את הרגש שנחשב לאחד השליליים שיש. הכי מצחיק שזה קרה לי עם מישהי שבכלל לא נמצאת איתי במערכת יחסים ממושכת, כולה היינו באיזה שתי פגישות ודיברנו כמה פעמים, אבל כנראה שיש לה עליי כזאת השפעה שכשראיתי אותה רק מדברת עם מישהו אחר – הרגשתי משהו מוזר.

אני מגדיר את ההרגשה הזאת כמוזרה בגלל שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שזה מוזר כי זה לא איזשהו כעס או עצב או רגש אחר מוכר שכולל תגובה גופנית שאני מכיר, והסיבה השנייה היא שברגע שהבנתי שזו קנאה – לא האמנתי שזה קרה גם לי.

(צילום: Jake Stimpson)

"אני הבחור הכי פחות קנאי שתכירי", זו מן הצהרה כזאת שאני מספר לבחורות שאני יוצא איתן בזמן ההיכרות הראשונית שלנו. זה בכלל משהו שאני מצהיר גם בפני חברים, ידידות ומשפחה. אני כל-כך בטוח בזה, שאפילו בסופו של יום כשאפשר ללכת לישון, ואני נשאר רק אני עם האמת שלי, אני עדיין בטוח בזה שקנאה לא נכללה בסל ההרגשות שלי.

אני גם לא אומר את זה סתם, זה שלא הייתי במערכת יחסים ארוכה לא אומר שלא הייתי יכול לחוש קנאה לבחורות שיצאתי איתן גם לתקופה קצרה כי הנה, עובדה שזה קרה עכשיו. לא משנה עם כמה בחורות יצאתי ולאיזו תקופת זמן, מעולם לא הייתי קרוב להרגשה של קמצוץ של קנאה.

כיאה לאיש ה'חושב יותר מדי' שאני, ישר ניסיתי לנתח את כל העסק ולהבין איך פתאום משום מקום התחלתי להרגיש ככה. למה זה קורה בעצם? למה לראות מישהי שאכפת לי ממנה מדברת עם מישהו אחר – גורם לי לאי נוחות שכזאת? אני בטוח שיש לזה איזו הגדרה פסיכולוגית ארוכה מאד, אבל אם לפשט את הדברים, נראה לי שקנאה מהסוג הזה היא סתם איזה פחד שנובע מחוסר ביטחון. וכשאני אומר חוסר ביטחון אני לא מתכוון לזה שאני הולך לאבד את אותה פרסונה שעליה אני משליך את קנאתי, אלא חוסר ביטחון עצמי בסיסי, כי אולי פתאום אני לא טוב מספיק או לא יפה מספיק או 'לא מספיק' אחר כלשהו. וזו הרגשה אפילו מבאסת יותר מהקנאה עצמה.

(צילום: Ludo)

כל הניתוח של הנושא הזה עדיין לא נגמר וכבר התחלתי לחשוב האם ההרגשה החדשה הזאת שהצטרפה למשפחה מסמלת משהו. יכול להיות שזה מצביע תהליך התבגרותי שפתאום צץ לו או שזה בכלל הפוך ועם השנים בעצם התקלקלתי ואני גם אצטרך לחוש קנאה בקשר הבא שלי (ואולי בבאים אחריו). ייתכן גם שזה סתם הגיע באיחור כי אולי כל הזמן הזה הדחקתי את ההרגשה הזאת ואולי, רק אולי, אם אותה בחורה גורמת לי לקנא, אולי היא בכלל לא בשבילי?

// רן פינקלשטיין

הפוסט אני כבר לא הבחור הכי פחות קנאי שתכירי הופיע ראשון במה וזה