רגעים בלתי נשכחים, רגש כזה שנזרק עלייך בלי שום סימן של אזהרה, אף פעם לא נתתי לקשר הזה שם, שום הגדרה ושום כותרת כי פשוט לא רציתי, ידעתי שיש שם משהו סופר מיוחד אבל לא בדיוק ידעתי להגדיר.
ההיכרות שלנו הייתה הדבר הכי לא צפוי שיש, גם לי וגם לך, מהיום הראשון שפיתחנו שיחה פשוטה של זרים הרגשתי איזושהי פתיחות מוזרה ואיזושהי נוחות של אולי הכרנו בגלגול הקודם. אני חושבת שכל מה שעברתי איתך זה מעבר למילים. היה לי פרץ של נתינה, רציתי לשמור עלייך מכל משמר כאילו היית ילד קטן פרי בטני שאלחם עליו כמו לביאה.
תמיד אמרת שאני נותנת לך יחס מושלם, תמיד הרגשת שאתה מיוחד במיוחד כשהיינו לבד, כל ליטוף, כל נשיקה, כל נגיעה ובמיוחד החיבוקים האלה שנמשכו שעות אמרו הכל. הרגש התפרץ, האהבה, הכמיהה המטורפת, געגועים בלתי פוסקים, ללא שום צל של ספק היה בינינו משהו מדהים למרות כל השוני. באנו משני עולמות שונים, הראש שלנו עבד בצורה שונה לגמרי, החשיבה שלי, הטעם המוזיקלי שלי, הדעות שלי התנגשו עם שלך ברמה פסיכית.
לא היית הטעם שלי בכלום. לא במראה למרות שנראית לי הדבר הכי יפה בעולם, לא היית אינטלגנט מספיק למרות שנראית לי התלמיד הכי טוב שלי ולא היית הספיישל הזה שחיכיתי לו שנים למרות שנראית לי הקסם הכי מיוחד שיש. באיזשהו שלב אחרי שעברנו הרבה מאוד ואכלנו מהכל גם מהדברים הטובים וגם מהרעים התחלתי להרגיש שאתה חלק ממני, במלוא מובן המילה, פיזית אתה בלב שלי, בורידים ואני כבר לא מי שהייתי פעם. כי כדי שאהיה שלמה אני צריכה את החלק הזה בפאזל, אותך. אני חושבת שבעולם כזה שהכל כל כך דינאמי, כשהכל מלא בפחד אנשים כבר לא נותנים לעצמם להיסחף, להכנס לתוך עולם אחר, אוטופיה, להיות באופוריה ומצבים כאלה קורים אחת ל ולנו זה קרה.
צילום: (visualphotos.com)
באמת שמה שהיה בינינו היה קוסמי. אני זוכרת שהציפיות שלי ממך לא היו בשמיים למרות שאני הדבר הכי ביקורתי בעולם ואני אוהבת את עצמי ומצפה שמי שאיתי יאהב אותי פי מליון, ירגש אותי, יפתיע אותי, ממך לא ציפיתי להרבה ביקשתי רק לא לאכזב אותי. אמרתי לך בפירוש שנתתי בך אמון, שנתתי לך את הלב שלי, ביקשתי שלא תבגוד בי בשום צורה ושתמיד תהיה שם בשבילי. ביקשתי את זה ובתמורה הצעתי את עצמי, את כל כולי בלי הנחות.
הייתי מוכנה באמת כמו בספרים, כמו בסרטים כמו קלישאה מהלכת ללכת אחרייך עד הסוף העולם ואני בטוחה שאיתי היית הדבר הכי שלו בעולם, הכי בטוח, רגוע, מאושר. וכל זה ללא הגדרות, בלי הגדרה של זוגיות, בלי הגדרה של קשר לא מחייב ובלי הגדרה של יזיזים, ההגדרה היחידה הייתה אהבה. אהבה בתוך הלב, בראש, בהילה, בסביבה. ואתה יודע מה אתה עשית? שרשרת טעויות בלתי נסלחת. לקחת סכין, הכנסת אותו עמוק לגב ועוד סובבת כדי שיכאב לי עוד קצת. רמסת את האהבה שלי בשניה, זלזלת באמון שנתתי בך, זרקת אלפי ניצוצות של רגש לפח. ואתה יודע מה הכי עצוב? אני מאמינה שלא התכוונת. עשית את זה? כן.
צילום: (visualphotos.com)
לא משנה מה הסיבה גם אחרי אלפי הסליחות שלך אני לא מסוגלת לסלוח. אי אפשר לתאר את האכזבה במילים, אם רק היה מדד רגש הוא כנראה היה מתפוצץ לי בידיים. גבר שאוהב נלחם. גבר שאוהב גורם לבחורה שלו להיות מאושרת ולהרגיש מיוחדת. גבר שאוהב לא זורק לפח לב שהגישו לו על צלחת. גבר שאוהב יודע לשמר דבר כל כך יפה כמו שהיה בינינו. גבר שאוהב קם בבוקר מאושר שיש לו את הפרח הכי יפה ולפרח יש אותו.
//דליה מחטין