ישבתי אתמול בבית מול הטלוויזיה, ודמעתי.
טוב, מי שמכיר אותי יותר משלוש דקות יודע שזה לא מחזה נדיר כל כך ולא כזה קשה לגרום לי לדמוע (זה לא מוציא אותי מי יודע מה טוב, אז אאזן בעובדה האמיתית לגמרי שזה גם לא ממש קשה לגרום לי לצחוק). אבל עזבו בכיינית או לא, הדמעות האלה היו דמעות של ייאוש, תסכול, עצב, אכזבה ועוד שמות עצם שהם ניגודים לשמחה וגאווה. וכל זה, תודה ששאלתם, בגלל אחד – דורון צברי שמו – שהחליט להטיח בי את כל החרא ישר בפנים.
מגש הכסף (צילום מסך מתוך יוטיוב)
ושלא תבינו לא נכון, אני הראשונה להודות- אני לא אדם פוליטי במיוחד. הנה, אפילו את מגש הכסף ראיתי באיחור ניכר. אבל מספיקה סדרה בת שלושה פרקים שהחביאו בערוץ 8 כדי לא להטריד את הציבור מעיסוקו בשאלה החשובה 'הביקיני של מי אדום יותר?', כדי להעיר גם אותי.
הרבה מילים קשות נזרקו שם: "ריכוזיות", "מונופולים", "זיכיונות", "בחיים לא יהיה לך כסף לקנות דירה"… כאלה. והן גרמו לי לחשוב שאולי הגיע השלב להפנים שמונופול זה לא רק משחק מעצבן של שעות, וריכוזיות וזיכיונות לעולם לא יתחרזו, למרות ששתיהן מסתיימות ב-'ות'. הגיע הזמן להתבגר ולהביט למציאות בעיניים:
בשנת 2014 היה זקוק זוג צעיר ל- 137 משכורות על מנת לקנות דירה בת 4 חדרים. אני יודעת, נתונים מספריים זה משעמם ולא סקסי בעליל, אז אעשה לכם את זה פשוט יותר: אתם עובדים הכי הרבה במערב, מרוויחים הכי פחות במערב בחברה הכי לא שוויונית עם שיעורי העוני הכי גדולים במערב. זה לא אני אמרתי, זה ירון זליכה, אחד שמבין.
ירון זליכה (צילום מסך מתוך יוטיוב)
אז נכון שאתם עובדים המון (ומרוויחים מעט), ולמי יש זמן להפגנות, מחאות ושביתות? ובכלל, למה לכם פוליטיקה עכשיו? זה חורף עכשיו (בערך), והרבה יותר נעים מתחת לפוך. אז תנו לי לספר לכם על ההפגנה הכי טובה שלא תהיו בה: הפגנה לעצירת שוד הגז.
הגז במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל שווה 250 מיליארד דולר. יצחק תשובה, אולי שמעתם עליו, הוא בין ברי המזל שזכו בזיכיון של רוב רובו של הגז הזה. חוץ מהיותו בעל שליטה בדלק נדל"ן והפניקס- תשובה שותף גם בערוץ 2.
אז אתם צודקים, זה אכן עוול להגדיר את זה כהפגנה הכי טובה שלא תהיו בה. זאת ההפגנה הכי טובה שלא שמעתם עליה. למה? כי תשובה הוא התשובה לסיבה שערוץ 2 מדבר על ביבי, בוגי, בוז'י וציפי, אבל לא על החיים עצמם שכוללים גם את מתווה הגז והמונופולים. ועם כל הכבוד לכל הכסף שבא עם הדלק והגז, לשלוט בתודעה שלכם זה בטח כבר ממש מגניב.
אז מה היה לנו?
חומוס, צ'יפס, עוד צ'יפס, אל תחסוך, סלט וקצת עמבה מלמעלה.
וחוץ מזה- שליטה על נכסים ציבוריים, שליטה על תודעת הציבור, שחיתות, עוני, מונופולים, חוסר שוויון, דור בלי דירה, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
ולא באתי לבאס, ברור לי שלוקח זמן לאחל לכל הטוקבקיסטים שלא חושבים כמוך למות, גם להסביר שביבי הוא מלך או ש'זו לא התנשאות, אני פשוט יותר חכם', כל זה מונע מכם להזיז את התחת. אבל עשו לעצמכם טובה, זה לא עניין של שמאל או ימין, זה הכסף שלכם. עשו לרגע הפרדה בין ההיבט הכלכלי והחברתי לבין ההיבט הביטחוני (אגב, בנושא זה- תקציב הביטחון עלה במאה אחוז בעשר השנים האחרונות ללא קשר לאיומים הצבאיים, אבל כל קשר בין התקציב שאושר לבין מה שקורה בפועל מקרי בהחלט, מה שמוביל לוואחד חריגות בתקציב. וכן, ״וואחד״ היא מילה בערבית אבל בואו נמשיך) – זו המדינה שלכם, זה העתיד שלכם, זה המקום שאתם משאירים אחריכם לילדים שלכם, לילדים של הילדים שלכם, לילדים של הילדים של הילדים שלכם, ואם לא הבנתם לאן זה הולך, ותרו פה.
אז עשו לעצמכם טובה- תראו מגש הכסף.
ואז תעשו לעצמכם טובה גדולה יותר ותאמינו שיש עוד סיכוי למקום הבעייתי הזה שנקרא 'ישראל', ובואו להילחם עליו.
// לירון גולדשטיין
הפוסט שומרי הפרדס הופיע ראשון במה וזה