רקדנו צמוד צמוד. הכל קרה כל כך מהר והרגשתי שהלב שלי מאיים לפרוץ את החזה. המצח שלי והמצח שלך נגעו אחד בשני, והעיניים… אוי העיניים שלך גרמו לי לכל כך הרבה מבוכה, כי הרגשתי שמספיק מבט אחד בכדי שתבין שאני עוד רגע מתעלפת.
השתוללנו שעות על רחבה של מועדון שכמעט כולם כבר עזבו לפני שעות, כאילו בכוונה השאירו אותנו לבד. רק מחרוזות פרחים על הצוואר ומשקפיים גדולים מפלסטיק היו חסרים לי בנוף כדי להשלים את החתונה שהתרחשה לי לרגע בראש.
היד שלך ליטפה לי את הגב ושלי ליטפה את שלך והלב שלי לא הפסיק לצרוח עליי לברוח, לברוח במהירות לפני שתשבור אותו כמו שעשו הרבה לפניך. הלב צועק והרגליים נטועות במקום, זזות קצת במעגלים, לידך. כשהערב נגמר הרגשתי כאילו שיגרו אותי שוב לגיל שש עשרה, שבו התאהבות הייתה התאהבות אמיתית עם פרפרים, התרגשות וכל החבילה… לא כמו היום, שיש לנו "רשימת מכולת" וחישובים קרים.
הביטוי "אהבה ממבט ראשון" תמיד נראה היה לי המצאה של אנשים שמתקדמים מהר מדיי במערכות יחסים וצריכים תירוץ לסביבה, או של כאלה שמסוגלים להתאהב בכל דבר שזז. אחרת, איך אפשר לאהוב מהר כלכך? ואולי מי שהמציא את הביטוי התכוון בכלל להתאהבות ממבט ראשון? כי באותו הרגע התחלתי להאמין בביטוי הזה, אחרי שנים שבהן אף גבר לא הזיז לי שום שריר בפרצוף ובטח שלא אף שריר בלב.
באותו ערב, הדבר היחיד שרציתי הוא להיכנס לרגע אל הראש שלך כדי להבין מה בדיוק עובר בו: האם גם אתה מרגיש שפרפרים עושים לך קרב אגרוף בבטן? באמצע הדיון שקיימתי עם עצמי, כשאני כבר הייתי אי שם ביקום מקביל בירח הדבש שלנו, קטעת לי את חוט המחשבה ואמרת שלא כדאי לי, שאני לא רוצה גרוש. החלטתי להניח להערה הזאת בצד ופשוט ליהנות מהסיטואציה. ממך. נורות אדומות נדלקו לי לאורך כל אותו לילה, אבל התעלמתי מהן והחלטתי שאשאיר את כישורי הבילוש שלי לבוקר.
כשהתעוררתי הרגשתי כאילו נתנו לי אגרוף בבטן. חלק מהתחושה נבעה מהעובדה שהפרפרים שלי התחילו לגסוס ולקמול להם וחלק נבע מהרצון העז לראות אותך שוב ולהוליד פרפרים חדשים. לא סתם פרפרים מתים אחרי יום. לפרפרים מכל סוג יש תאריך תפוגה קצר וזאת אולי בדיוק הסיבה שחיפשת אותי, או כל אחת אחרת בעצם, שתתן לך קצת אהבה כזאת ממבט ראשון. למרות הבוקס הזה שקיבלתי לבטן, משהו צעק עליי שאני טועה ושאין סיכוי שנפגש שוב ונשחזר את הערב הזה. הרגשתי שהסיפור הזה לא יכול להגמר טוב כי אם אצלי סיפורים היו נגמרים טוב, כבר מזמן הייתי נשואה להוא שלא רצה אותי, כי מלכתחילה הוא היה מבין איזה אוצר נפל לו לידיים, האידיוט. ועדיין, לפעמים גם כשיודעים שהולכים להתאכזב, כשמגיע הרגע, זה לא הופך אותו למאכזב פחות…
אז קמתי בבוקר אחרי ערב מושלם לצידך ואחרי שביררו עבורי מה בדיוק הסיפור שלך, ואז קיבלתי את ההודעה שבישרה לי שאתה נשוי. העובדה שאתה נשוי לא מנעה ממך להציע לי להגיע שוב בשבוע שלאחר מכן, והיא גם לא מנעה ממני להגיע. ערב שלם איחלתי לך להרגיש בדיוק את מה שגרמת לי להרגיש – מרומה. רציתי להכאיב לך ולהגיד לך שאני יודעת הכל. לשקר ולהעמיד מישהי במקום של "האישה האחרת" גם אם זה רק אחרי ריקודים לאורך כל הלילה וקצת נגיעות בגב, זה הדבר הנתעב ביותר שיכולת לעשות לי, בעיקר כי אתה היחיד שאחרי כל-כך הרבה זמן גרם לי להאמין שוב ולו לרגע אחד קטן, שיש עוד סיכוי לאהבה.
// אורלי נמט
הפוסט שריר קטן בלב הופיע ראשון במה וזה