איך אוכל לספר לך הכל ולא תחשבי שאני משוגע.
חבר טוב אמר לי פעם כי מחקרים מוכיחים שבפגישה הראשונה אנחנו משקרים בערך כמאה פעמים. אנו זקוקים להראות טוב כלפי חוץ. לא להוציא את הכביסה המלוכלכת. מה שמצחיק שדווקא הבגדים הבלויים האלה עשו אותנו לבן אדם שעומד יציב היום.
אז איך תוכלי להכיל את כל מה שעיניי הצליחו לקלוט? האם תחזי את התמונה ותתרגשי גם כן, או שמא תדמייני מראות קשים שילוו אותך כשתעצמי את העיניים, כך שאולי ותקומי באמצע הלילה בבהלה. אני לא אוכל לעזור לך בזה, את נכנסת לסרט הזה. אם תרצי להגיע לסוף, את חייבת להסתכל עד למסך השחור. אולי תוכלי לראות גם את עצמך כתובה שם.
אני רוצה להגיד לך הכל בסיפור ממושך, בלי הפסקות. לא אעצור אפילו לקחת נשימה. לא אכפת לי להיות מסוחרר, הכל בכדי לא לעשות את שוב. אני לא זקוק לתגובות מרגשות, לא להבעות חיבה מוגזמות. לא בגלל זה לפחות. רק אזרוק עלייך הכל ואת תחליטי אם תרצי להישאר, לקבל עוד מנת חיים, אבל של מישהו אחר.
אני לא בטוח שאת מוכנה לזה, דיברנו שעות על נושאים די רציניים. כמעט והתפלקו לי דברים מביכים. אני לא אעמוד בזה אם תסתכלי עלי מוזר, את חייבת להבטיח לי, אפילו אם תעשי בכאילו. את מביטה בי בעיניים מתעניינות, רוצות להכיל. הכל זורם לי מקצוות העצבים של המוח, בדרך כמו נהר בימי החורף הטובים. אף לרגע דמיינתי אותך אחרי כל השיחה. את עדיין כאן ולרגע עוררת בי רגש, כנראה שלך זה לא כל כך נורא.
שניה לפני שזה מגיע ומתפרץ, הראש מקפיץ לו סכר מבטון עם מגדלים בצדדים. שומרים מפטרלים, נשקים כבדים וזרקורים לכל הכיוונים. הוא שומר על הלב. הוא יודע שבדרך כלל הוא פועל לפי הרגש. ללא כל אבחנה דקה בין טוב לרע. הכל נעצר והגוף מתמלא במחשבות שאת עדיין לא מוכנה, אולי אנסה בפעם אחרת.
את בטוחה שאת רוצה? כי את ממש לא חייבת. נוכל לדבר על משהו אחר, אהיה הבחור שאת אוהבת. אשחק אחלה של דמות, לפחות עד לסיום המפגש. אז אל תתלהבי כל כך, אל תדברי עדיין עם החברות. הבחור שאת מספרת עליו פשוט עוד לא אמר לך הכל.
// מאור רביע
הפוסט שקרים לבנים הופיע ראשון במה וזה