כמה ימים לפני שהתחלתי את השנה הראשונה שלי בלימודים, ישבתי בבר עם חברה. דיברנו עם הברמן שסיפר שהוא לומד באוניברסיטה- כלכלה וחשבונאות (מה ההבדל בכלל?). החברה ישר חייכה אליי וברגע שהוא הסתובב סיננה לעברי "שיא אללה, אם אלה הגברים באוניברסיטה, אני גם באה ללמוד!"
מסתבר שהברמן החמוד היה צדיק בסדום, מיעוט בין רבים ועוד כל מיני מושגים שמבהירים שהבנים בכלכלה לא נראים כמוהו.
ובאמת, מהרגע שהתחלתי ללמוד התעסקתי בעיקר בניפוץ מיתוסים שסיפרו לי על המקום הכה איכותי שנקרא "האוניברסיטה״. הנה הם:
ג'ינס וטי שירט לבנה תמיד עובד- חד משמעית לא נכון!!!!!!!!!
ביום הראשון ללימודים בחרתי את הג'ינס הכי מחטב לצד הטי שירט הכי מגניבה שלי ויצאתי אל עבר בניין "מקסיקו" לאומנויות. כבר בכניסה לבניין גיליתי שאני שונה, אחרת, מוזרה. המבטים שהופנו לעברי הבהירו לי שכנראה לא הגעתי למקום הנכון ובמידה וכן, כדאי שאברח משם. ההיפסטרים סביבי הסתכלו עליי בתמיהה וכאילו לו רמזו לי "חמודה, פה זה לא י"ב 6, תלבשי על עצמך איזו טוניקה שחורה ותחזרי אלינו, בסדר?"
צילום: אלברט ללמיאב
כל החתיכים יושבים על הדשא- לא נכון!
הם לא על הדשא. אני לא יודעת איפה הם כן כי אני נתקלת בהם בעיקר במבחנים כשאנחנו חולפים אחד על פני השניה בדרך לכיתות, אבל מה שבטוח- בדשא הם לא.
אם תבוא בגישה חיובית וחברותית- יהיו לך חברים- לא נכון
הסיכוי היחידי שיהיו לך חברים הוא אם תקלעו יחדיו לאותה צרה וביחד תצליחו לצאת ממנה או להתמרמר עלייה, שום גישה חיובית או חברותית לא תביא את החברים אלייך, עם כל הבאסה שבדבר.
צילום: אלברט ללמיאב
לזאת שתמיד כותבת הכל יש את הסיכומים הכי טובים- לא נכון!!!
הסיכומים שלה מלאים בפרטים ומילים שלא רלוונטים לשום דבר ואף אחד. לרוב היא לא תדע להבדיל בין העיקר לטפל כי היא עסוקה בהקלדה עיוורת כמו קלדנית מקצועית בבית משפט, ולכן בכל פעם שתקרא סיכום שלה, תמצא את עצמך מתוודע לשיעוליו של המורה, נשימותיו והערותיו על בתי שימוש ופרוסות עם חומוס.
אי אפשר לנסוע לחופשות במהלך השנה- מוחהחה!
הנה מיתוס שאני שמחה ומאושרת לפוצץ. אנשים נוטים לחשוב שברגע שהתחלת את הלימודים חייך נגמרו, וכל שנותר לך הוא להמתין בשקיקה לחופשת הסמסטר כדי להגיע לרגע המיוחל בו תמצא את עצמך דופק סלפי עם "החופשה מתחילה כאן" בנתב"ג. אני שמחה לבשר לכם- לא כך הדבר! שמחתי לגלות שבמידה והכיס מאפשר, חופשה במהלך הסמסטר היא דבר אפשרי. במהלך הסמסטר השני בשנה הראשונה, שמרתי בקנאה את כל ימי החופש המותרים (ימי חופש- ימים הברזה אופציונאלים לכל שיעור) וטסתי לשבוע בארצות הברית. הפלא ופלא- חזרתי לארץ ושומדבר לא ממש השתנה. החננה של הכיתה עדיין כתבה הכל, המרצה עדיין שיעמם עד מוות וסטטטיסקה עדיין לא הייתה משהו שאפשרי להבין. איזה אושר!
צילום: אלברט ללמיאב
בקיצור, כמו שאמרו אבותינו- עד שלא תנסה לא תדע. ישנם אינספור מיתוסים על האקדמיה, אבל לאורך הזמן אתה מבין ומפנים שלא כל מה שאמרו לך הוא נכון, לטובה ולרעה, ושכל מיתוס ישן וטוב הוא בר פיצוץ, אם רק תנסה לבחון אותו.
בלעדי לגולשי "מה וזה" מתנה בכל קניה עם קוד ההטבה: maveze
// רוני שינקמן
הפוסט 5 מיתוסים שהתנפצו אחרי שהתחלתי ללמוד הופיע ראשון במה וזה