הגיבורה שלי

יש לי גיבורה והיא אמתית. בעיניי היא סופרוומן.

היא לא רק הגיבורה שלי, היא גם המודל לחיקוי שלי. יש לי עוד הרבה עד שאצליח להגיע לרמה שלה אבל כמו כל דמות מהאגדות גם היא בעיניי, מושלמת. אם נשווה אותה למציאות, היא במרחק נגיעה ממושלמת.

אתם מכירים את הבחורה הזו, הכוכבת בסרט שאתם צופים בו כרגע? זו שהיא גם יפה וגם חכמה, גם קרייריסטית וגם אמא למופת, גם רעיה נפלאה ואשת בית מתוקתקת. זו שלא ויתרה על הקריירה כדי לגדל את הילדים וזו שלא ויתרה על הילדים כדי לפתח קריירה. אז כזו היא. היא רגישה ואכפתית, היא דואגת ומתעניינת, היא מייעצת וגם נוזפת, היא חזקה ומחזקת והיא תמיד שם. ואת כל זה היא מספיקה ב-24 שעות. זה לא רק בשבילי זה עם כולם ולכולם. אם הייתי צריכה לבחור את אחת הנשים המשפיעות ביותר, ללא ספק היא הייתה במקום הראשון ברוב קולות.

קוראים לה שרית, היא מלווה אותה מאז שחגגתי 12, מאז שהיא התחתנה עם דוד שלי. מאז היא חוגגת איתי כל מאורע חשוב יותר או פחות. היא נמצאת איתי בכל שלב ושלב בחיים ויותר מכל, היא תמיד מצילה אותי.

ההרגשה הזו שלא משנה מה קורה תמיד תהיה שם מישהי להציל אותי ולא משנה ממה, בעיקר מעצמי. היא מפשטת כל מצב, מציעה פתרונות ותמיד מנדבת את עצמה לעזור. זה לא דבר מובן מאליו, השלוש שנים האחרונות בחיי היו הקשות שעברתי עד כה. נפילה בעסק, משבר בנישואים, דיכאון לא קטן וייאוש גדול. כולם התגייסו לעזור ולשקם, למזלי בורכתי במשפחה שלא אצליח לתאר במילים. אבל היא תמיד נתנה את הכוח, את המוטיבציה להמשיך, את ההרגשה שיש מישהי שהולכת איתי את כל הדרך יד ביד והיא עברה איתי את הכל בתמיכה אינסופית, בנתינה שלא נגמרת. נפשית, פיזית, כלכלית, משפטית וכל זה בהמון אהבה ובענווה גדולה.

היא לא נתנה לי להרגיש לרגע כנטל או מקרה סעד. היא נתנה לי כוחות וחידשה לי את האמון בעצמי, את הביטחון הזה שאני לא לבד בעולם, יתרה מכך שרק לי יש את הכוח לכבוש את העולם. יחד איתה נלחמתי ואני עדיין נלחמת על עצמי, על המשפחה שלי ועל העתיד שלנו.

אני לעולם לא אוכל להודות לה במילים על מי שהיא בשבילי, מאז ומתמיד והלוואי ולתמיד. אני לא חושבת שהיא יודעת עד כמה היא חשובה לי, לקיום שלי, כאישה , כאמא, כחברה וכאדם. זו הזדמנות לא רעה להודות לה לא רק על המילים והמעשים אלא פשוט על זה שהיא נוכחת בחיי ובחיי בני.

היא ההוכחה החיה לכך שהכל אפשרי, שאפשר ליהנות מכל העולמות, שנכון לא כל הזמן אני יכולה להיות נהדרת אבל לדעתי היא נהדרת והיא פשוט לא יודעת עד כמה.

היא לא יודעת שכל צעד שאני עושה, לאחר שאני מתייעצת אתה, נעשה בביטחון מלא ללא כל פחד, כי היא מאמינה בי וזה שווה את הכל. אני לא מאמינה שלעולם אצליח להיות כמוה אבל אני תמיד אשתדל, כי גם אם אצליח לדמות לה ולו בקצת אז מבחינתי,  אני כבר חצי גיבורת על.

//אורטל לוי איבגי