אתה יודע? גרה כאן פעם ילדה. היא גרה כאן 21 שנים ועשרה חודשים. כל מה שהיא רצתה לעשות אז היה לברוח מכאן. היא רצתה לברוח כל כך עד שהיא יצרה לעצמה בית גם במקומות שלא באמת היו בית, בכל מיני דירות שכורות שהיא החליפה אחת לשנה או שנתיים.
פעם אני הייתי הילדה הזאת.
עכשיו, אחרי שבע שנים של מרחק, חזרתי להתמודד עם עצמי ועם הבית ממנו ברחתי. כן, חזרתי לגור אצל ההורים שניה לפני השנה ה-30 לחיי, שניה לפני השנה האחרונה של העשור השלישי, שניה לפני יום ההולדת ה-29 שלי.
את רוב הארגזים עדיין לא פרקתי. בכל פעם שהשכנים שואלים אני אומרת שזה זמני. לא בטוחה לאן ההזדמנויות בחיים יובילו אותי ורוצה להישאר פתוחה. לא ממש מוותרת על חלום יפו. כמעט ולא עומדת בפיתוי לפרוק ולסדר את הפינה החדשה שלי, להעיף את הארגזים, להרגיש את הביטחון שלא הרגשתי כבר שנים או אולי לא הרגשתי מעולם.
אתה יודע? היום הסתובבתי בשכונה הישנה-חדשה שלי. הילדים שרצים ליד המזרקה שבמרכז השכונה, ליד בית הספר הישן שלי – הם ילדים אחרים, אבל בעצם הם אותם הילדים. או שאולי הם אותם הילדים אבל אני כבר ילדה אחרת, או כבר לא כל כך ילדה.
אני כבר לא מפחדת מהילדים בשכונה. אני עוברת בביטחון עם גב זקוף. כמעט מתכופפת כשחושבת שרואה מישהו שהכרתי פעם, כמעט מתחבאת וברגע האחרון מותחת את החזה והגב- הנה אני לא מתחבאת יותר. ואז מגלה שהוא רק דומה. אני לגמרי מוכנה לפגוש שוב אנשים מפעם. תראו איזה יופי יצאתי. בא לי להשוויץ בי קצת.
אני עומדת להיכנס לסופר הקטן במרכז השכונתי, הסופר אליו אמא הייתה שולחת אותי עם מטבע של חמישה שקלים כשנגמר החלב בבית. אני מתחרטת ועושה סיבוב מסביב למרכז המסחרי, רק כדי לבדוק אם כלום לא השתנה. זה מרגיש כמעט אותו הדבר. הפיצרייה שינתה מקום, נפתחה מאפייה חדשה, שלל מספרות חדשות וותיקות מציצות. עולה לקומה השניה. המספרה בה צבעתי את השיער לראשונה בגיל 16 – אם אני זוכרת נכון זה היה לצבע שחור – עדיין שם. היום לא הייתי נותנת לספר ההוא לגעת לי בשיער גם אם היה משלם לי. מסיימת את הסיבוב וחוזרת לסופר.
בדרך חזרה אני מריחה חופש. פחדתי לחזור להורים, אפילו אם אני גרה ביחידה נפרדת. פחדתי שאחרי שבע שנים בעצם לא הרווחתי כלום. שזה ירגיש כאילו לקחתי כמה צעדים אחורה וחזרתי להיות הילדה חסרת הביטחון, חסרת הניסיון, זאת שרק רצתה לברוח.
גיליתי שאולי חזרתי לשכונה הישנה, אבל אני קצת אחרת. שמחה, אהובה- בעיקר על ידי עצמי, חכמה בשבע שנים וחזקה הרבה יותר. והכי חשוב, מוכנה להרפתקאות שהחיים יביאו איתם.
ואתה? אולי כשנפגש, אתה תהיה ההרפתקה הבאה שלי. רוצה לבנות איתי זכרונות חדשים בשכונה הישנה?
//לינור סקוטלסקי
הפוסט בת 29, גרה אצל ההורים הופיע ראשון במה וזה