מה וזה ויקב רמת הגולן הזמינו את הבלוגרים לכתוב את החלטות שלהם לשנה החדשה. אומרים שאם כתבת את זה – זה שם. אנחנו נבדוק אותם בעוד שנה 
השנה נוריד מסיכות. נפסיק עם העמדות הפנים; לא נחשוש להיות רגשניים, כועסים, אוהבים, פאתטיים, עצובים.
השנה נפסיק להביט מעבר לכתף, נפסיק לפחד שמישהו חס וחלילה יחשוב עלינו כעל אנושיים.
השנה אני מאחלת לנו – לא, לא ״מאחלת״ – מאתגרת אותנו להיות פדחנים. לשיר אם אנחנו מזייפים, להגיד את מה שאנחנו מרגישים באמת, גם אם זה לא מקובל. לספר בדיחות גם אם הן יצחיקו רק אותנו.
לבטא את המחשבות ההזויות ביותר שאנחנו חושבים רק בראש שלנו.
השנה נחשוב על האחר, נשים בצד את האינטרסים שלנו. השנה נהייה כנים, לא נשלה אנשים רק בגלל שזה זה נוח. לא נבשל שקרים על אש קטנה, גם ממנה אפשר להישרף.
אולי אפילו נסלח, נוותר על האגו והכעסים, כמעט תמיד זה על שטויות ואנחנו הקורבנות העיקריים.
נביט על השני בקצת חמלה. נאהב אותו גם אם הוא מעצבן ולא הוריד את הזבל בזמן או שהוא מדבר יותר מדיי.
השנה אני מאחלת לנו שנחזור להתרגש.
שנפסיק לקחת דברים בפרופורציות, שנפסיק לנתח הכל ולחשוב 20 פעם אם להתקשר או לא להתקשר יום אחרי. שנחזור להיות יותר רומנטיקנים ופחות משופשפים.
סבא וסבתא שלי החזיקו יותר מרוב הזוגות שאני מכירה וזה למרות שכשהוא ראה אותה בפעם הראשונה הוא מעך עגבנייה עסיסית על מי שישבה לידו בשולחן. בכל זאת סבתא החליטה שהוא יהיה בעלה כשגילתה שהוא מכיר שיר של קיפלינג שמאוד אהבה.
השנה אני מאחלת לנו להתאהב מהר, אך באדם האמיתי שמולנו ולא בפוטנציאל שיש לו להיות. אני מאחלת לנו שנכאב יותר ולא נקהה את הרגשות, שנפסיק לפחד לשחרר או להתחיל.
בשנת תשע"ו, אני מקווה, נלמד בדיוק את מה שמעניין אותנו, גם אם לא נעשה מזה מיליונים. נבנה את מי שתמיד רצינו להיות גם אם אין קיצורי דרך, גם אם אין אישורים חתומים מאמא ואבא.
השנה, נפסיק לפחד מכישלון והצלחה.
השנה נקשיב יותר. נתמקד במה שאנחנו צריכים ולא במה שאנחנו רוצים ואין לנו.
נתחיל לפשט במקום לסבך, ננהל שיחות נפש במקום סמול טוק, ניצור קשרים ולא קבוצות וואטסאפ.
השנה נהייה אנחנו.
כל השאר כבר תפוסים.
// אסתר אילייב
הפוסט השנה נהייה אנחנו הופיע ראשון במה וזה