ימי הקיץ התל אביבי. כולם פה חמים ודביקים, גם האשכנזים. חפירות הרכבת צפויות להוציא לאור מגזין חדש בשם עכברוש העיר, שיציין את מוקדי הבילוי של החולדות בלילות.
על עבודות הרכבת הקלה יש חפירות. בעיקר בתקשורת. בינתיים החמאס היה יכול לחפור מאז הפסקת האש את מתווה הרכבת הקלה: הקו האדום ואת קו הרכבת התחתית עזה-תל אביב: צבע אדום. להם יש אובססיה לחפירות תת קרקעיות ולנו היהודים יש פוביה בת 70 שנה לרכבות. אפרופו פוביה לרכבות גם על מתווה הגז חפרו וקדחו (יותר מבאתר הקידוח לוויתן) אבל בקיץ הישראלי כל כך חם שאזרח לא צריך גז כדי לטגן ביצה. את הביצה הימנית התכוונתי. את השמאלית טיגנו כבר אנטנות סלולר נחבאות אל הכלים, הכלים הלא שטופים שהשאירה השותפה הסטלנית. היא בכלל טבעונית, מעושנת ונעלמת ואני מצדי מעדיף ביצה עלומה עם סלמון מעושן. למה הכלים לא שטופים? זה מעניין לה את הביצה.

Seth Mariscal on flickr
כן, בתל אביב בחורה עם ביצים זה לא דבר נדיר. אני יוצא לשעת כושר ובדרך רואה בחורה יפה בדיזנ-גוף, איזה גוף ואיזה נוף. אני סורק אותה מהשיער הצבוע ומשקפי השמש העבים ועד לכרטיס הביקור של חשפנית שנדבק לה לעקב הנעל. יש כאלה מלא ברחובות העיר – נשים יפות… וגם כרטיסי ביקור.
פה ושם רואים גבר מטרידן (מאמן, חניך או עצמאי?) שמתחיל עם כל מי שזזה ומזדנגפת. מדובר במין פולשני, למי שמתעניין באנתרופולוגיה. אני פוגש חברים לאימון בפארק הירקון, לא פארק היורה. לפני מיליוני שנים הטי רקס נכחד, היום זה עידן הטי אר אקס. הרצועות האלה משתלטות על העולם. מדובר במין פולש, למי שמתעניין באקולוגיה. אנחנו מזיעים וחושבים בטעות שזה בגלל המאמץ בתרגילים ולא בגלל הלחות.

בואו נגזים… (Martin von Haller Groenbaek
on flickr)
אחרי האימון צריך לאכול ועם כל הכבוד לטיגון ביצה, אצלי במטבח בקומה 3 חם כמו בתנור פיצה. למה לבשל בסאונה כשאפשר לאכול בחוץ? בא לי פיצה טובה. פעם היה טוב לבקר בשינקין בפיצה "עגבניה". עכשיו יש להם רשת שמוכרת משולש שרוף בטעם קרטון ושום זכר לעגבניה. העיקר שזה יותר יקר כי זה עם בצק כוסמין. כוסומו. אני מגיע לטוני וספה ומבקש מהמוכר המלצה על פיצה עם בשר. "לא יודע, אני טבעוני". לא יודע, אותי אתה בעיקר מדכא. תמכור לי שקר לבן בצורת משולש. אבל לא, אין שם משולשים, זה מקום של מרובעים. חותכים את הפיצה למלבנים עם חותכן כאילו זה כנאפה.
אולי אתנחם בפיצה וטרופית בשירוקו או בפיצה פיליפ, הצרפתיה על גחלים. אפרופו צרפתיה לוהטת, כמו בכל קיץ הגיעו אל החוף נחילים של תיירים צרפתים מנשקי מדוזות. בחוץ האוויר מתמלא אובך. תייר צרפוקאי צועק על מלצרית: "לא יכול להיות שכרטיס אשראי שלי לא עובך". היא בסך הכל מלצרית עם אובך-דראפט והוא נובוריש שבא לפגוש במגדלי יו מתווך. האם יש לפוסט הזה מוסר השכל? לא יודע אבל בא לי עכשיו מוסר ים. חוץ ממנו וממוסר עבודה אין בעיר הזו יותר מידי מוסר. מוזר.
// יונתן קישקה
הפוסט תל אביב – קיץ וחפירות הופיע ראשון במה וזה