"מה תשתו?"
"בקס ושליש סטלה, תודה", חייכנו אל הברמן.
כך התחיל ליל השישי שלי בפאב קטן בפלורנטין, תל אביב.
יצא לי לא פעם לבלות בפאבים תל אביבים טיפוסיים אבל הפעם זה היה שונה – הצטיידתי בחברה טובה, חצאית וחיוך, הנה מסקנותיי מברנשי הערב:
בעל הפאב - בן 40 + עם עגיל באוזן וקעקוע דוהה בצבע כחול משנות ה90 המוקדמות. שיערו מלא אך טיפה מאפיר, תמיד מחוייך ובעל כשרון מולטי-טאסקינג מטורף. *מה שלום האישה והילדים אגב?
הקבועות - שלוש חברות בשנות ה20 לחייהן, מכירות את המקום מאז היו בנות 18, מכירות את הברמן והחלום הנצחי שלהן הוא לקבל ממנו נשיקה…ולא בלחי. הן ישתו תמיד וודקה חמוציות וירגישו מספיק בנוח לרקוד ליד הבר, הן לא נראות משהו, אבל פה זה המגרש הביתי שלהן והן בנו את חוקי המשחק.*אה וחמודה, תפסיקי לשחק בשיער כשאת רוקדת – או פזור, או אסוף!
הרווקים הנצחים - היו בפאב הזה בדיוק פעם אחת ובטוחים שהברמן הוא החבר הכי טוב שלהם. מתקרבים לגיל ה30, מקריחים טיפה, יושבים על הבר אחד ליד השני ועושים הכל בסינרגיה מושלמת, מדליקים את הסיגריה, שואפים, נושפים ומכבים באותו הזמן. הקצב שלהם איטי יותר משל שאר הפאב. *אולי תבדקו את הטינדר?
חבורת "המפץ הגדול" - במהלך היום הם מפתחי תוכנה וחוקרי מעבדה ובלילה הם…מפתחי תוכנה וחוקרי מעבדה שיורדים על חצי טובורג – באים לחפש כוסיות ויוצאים עם ידידות. *אילו יכולתם להביא איתכם את הXBOX.
הזוג המוזר - הוא חובב רוק, היא ילדה של אבא מרמת השרון, לא הזוג הטיפוסי שהיית חושב לזווג. מאוהבים עד הגג, מאכילים אחד את השני נאצ'וס ושאר הפאב מגלה שלחובב הרוק יש רגשות. *האמת? מוצלחים.
הסטלנים - הם גרים מעל הפאב, באים במיטב בגדי הבית הנוחים שלהם. מגלגלים אחת לדקה ושותים כל הערב, מחוייכים מתמיד גם כשהחשבון בשמיים. *לא, אין לי במבה, מצטערת.
ה -"יושבים פה ?"- הרווק ההולל התל אביבי הכושל, יחפש כיסא פנוי שמאובזר לצידו בבחורה חמודה, הוא ישאל האם הכסא שלידך פנוי, ישאל מאיפה את ויבקש אש. כשתסבירי לו שאת תפוסה או לא בעניין הוא יענה "ומה הקשר? אסור סתם לדבר?" ולא ידבר איתך יותר. *ע"ע הרווקים הנצחיים בבקשה.
המתבודד - יגיע עם חולצת פסים כחול לבן, שיער מלא ושביל באמצע, טיפה זיפים שמקנים לו לוק של משורר המיוסר.
יושב לבד עם חצי גינס והטלפון, מדי פעם ירים את הראש כדי לבדוק אם מישהו שם לב לעומק שבו. כשיסיים את תפקידו בפאב, ילבש מעיל סטודנטים ויזרוק את הטיפ הישר לידיי המלצר עם חיוך קטן, יקרוץ וילך לבדו. *אין לי טיפ עבורך, אתה כנראה מספיק עמוק כדי לחשוב לבד.
הקיבוצניקים - לקחו את הסובארו של אבא וקפצו לביקור בעיר הגדולה, יסתובבו בדרך כלל עם טישרט, מעליה מכופתרת פתוחה, סנדלי שורש – לא משנה מה הטמפרטורה בחוץ, תספורת פטרייה ויזמינו חצי טובורג לכולם. ישפכו טיפה מהבירה על השולחן, אבל הם יהיו החברה הכי שמחים .*בבקשה אל תלכו בשדות, תישארו כאן.
הלהקה - מנגנים במרתף של אחד החבר'ה כבר מכיתה י"א, כותבים ומלחינים שירים מקוריים אבל לא מצליחים לפרוץ, מכירים את כל השירים המתנגנים בפאב ויתופפו על השולחן. *אולי תכתבו במהוזה במקום לכתוב שירים?
זאת שבוחנת את כולם - אני. *ההערות עליי יעלו על 500 מילה.
תל אביב, סך הכל? את אחלה חמודה, צפי לביקור חוזר!
//דראל פורת