.
"ערה?"
מילה אחת. שלוש אותיות. סימן שאלה אחד.
ובכל זאת, את מסתכלת על המילה הזאת כבר חצי שעה ותוהה מה את אמורה לענות. את לא שלו יותר, ובכל זאת, בכל פעם שאת מקבלת את ההודעה הזאת, האייפון והלב שלך עושים תחרות מי רוטט יותר חזק.
הזירה הנצחית שאת חיה בה, הדו קרב בין הראש ללב, בין הרצון ללכת ולהיות איתו לבין הידיעה שתתחרטי על זה כמה דקות אחר כך.
הקרב מתחיל: מימין זוכה אליפות הרגש שנה שלישית ברציפות, שממשיך להלחם למרות הפציעות הרבות, הלב. מצד שמאל: מלך השליטה העצמית, השחקן הכי רציונאלי שנראה עד כה: הראש.
הגונג נשמע. הקרב על התשובה- מתחיל.
הלב נכנס לזירה ונותן את המכה הראשונה: זה רק סקס. אז מה אם אני אישה? איפה כל הערכים הפמיניסטים שלי? גם לאישה מותר ליהנות רק מסקס. גם לי מותר לרצות מישהו. ואלוהים יודע שלא משנה כמה חיפשתי, אף אחד לא משך אותי כמוהו. אף אחד לא גרם לי להרגיש כל כך סקסית, כל כך נחשקת, כל כך שלו. אז לילה אחד, מה כבר יקרה? כמה רע זה כבר יכול לעשות לי? אולי זה יעזור לו להיזכר בי, אולי הוא יבין מה הוא איבד.
הראש מתעשת מהר, ובלי להתבלבל נותן אחת מתחת לחגורה: את יודעת ששנייה אחרי שתגמרו, הדמעות יעלו לך לעיניים. את תעבדי על עצמך שזה ההורמונים, שהרבה זמן לא היה לך סקס כל כך טוב וזה גורם לך להתרגש. בתאכלס? את פשוט מרגישה מובסת. נכנעת לעצמך, החזקת מעמד כל כך יפה עד עכשיו. אל תעבדי על עצמך, זה לא "רק סקס", אם זה היה, לא היית חושבת על זה כל כך הרבה לפני. לא היית מצטערת על זה אחר כך. את רוצה להרגיש שוב שאוהבים אותך, ולו רק לכמה דקות, לחוות שוב רגעים שאחר כך יגרמו לך לבכות.
הלב מסוחרר, צריך שנייה להתאפס, אבל מחזיר את עצמו במהרה: מה רע בלהרגיש נאהבת, גם אם זה רק לכמה דקות? מה רע בלבלות זמן עם מישהו שאת לא מצליחה להתמודד איתו לאורך תקופה, אבל שלוש שעות איתו הן זמן מושלם. את לא נכנעת. את בסך הכל רגישה, מותר למעוד לפעמים, מה כבר יקרה במעידה קטנה? ומי בכלל אמר שזו מעידה? אולי הוא סופסוף הבין שהוא טעה?
"על מי את עובדת?" הראש מנחית מכה. את יודעת איך זה יהיה. את תלכי לשם, אתם תצחקו קצת, תעלו רגעים, תעקצו אחד את השנייה על דברים מוכרים. לאט לאט העניינים יתחממו ואתם תשכבו. כשתסיימו, את תסתכלי עליו, תחכי שהוא יגיד לך להישאר. שהוא יגיד שהוא רוצה לישון איתך, כמו פעם. לקום איתך לארוחת בוקר, לאהוב אותך גם יום אחר כך. אבל הוא לא יגיד את זה. את תקומי מהמיטה ותאספי את הדברים שלך לאט, תתני לו את הזמן להתחרט, הוא לא יתחרט. את יודעת.
"?"
עברה שעה והוא מחכה לתשובה. הוא רואה שאת מחוברת, שאת לא עונה. פעם אחרונה? לא. אני אהיה חזקה. הלב נופל לקרשים. הראש מרים ידיים בתנועות נצחון. "נוקאווט לראש!" את מכריזה בצעקה. מקווה שגם במקום שהוא נמצא, הוא שמע.
"הפסד כולו שלו" את ממלמלת מתחת לשמיכה.
והולכת לישון, תוהה, אולי גם את מפסידה.
// רוני שינקמן