יש לי וידוי – אני מפחדת מאתרי היכרויות. כן כן, אני יודעת שבמציאות כמו שלנו, רווקה תל אביבית לא יכולה להסתמך על בחורים מפוקפקים שמתחילים איתה בברים חשוכים. אבל כל האינטראקציה היבשה של הצ'אטים, רק מילים על גבי מסך, בלי צורה, בלי ריח, בלי קול… מה כבר אפשר להסיק ממנה על אנשים? מבחינתי, בכל רגע הנסיך בצד השני של המסך יכול להתגלות כצפרדע! מה שמזכיר לי כתבה שקראתי לפני כמה זמן על הטינדר של הצפרדעים.
זה לא בדיוק כמו שזה נשמע, צפרדעים עדיין לא למדו להשתמש בסמארטפונים. אבל גם הם למדו שבמציאות העירונית צריך להתחכם כדי למצוא בת זוג וגם הם, כמונו, מייפים קצת את האמת לפעמים.
הפוך גוטה הפוך
קבוצה של סטודנטים בטאיפיי, בירת טאיוואן, גילתה שהצפרדעים הזכרים בעיר מצאו דרך ייחודית להתגבר על מתחרים, והם משתמשים בתעלות הביוב בשביל זה! הצפרדעים שמפיקים קרקור חזק וארוך נחשבים לאטרקטיביים במיוחד אצל בנות המין השני, ולכן בעונת הרבייה, הצפרדעים הזכרים מתקבצים בתעלות הביוב ליד הכביש ומעלים מופע קרקורים. תעלות הביוב מגבירות את העוצמה ואת האורך של הקרקורים וכך הצפרדעים הקולניים מושכים יותר את תשומת לב של הצפרדעות היפהפיות.
מישהו אמר שקשה להתחיל עם בחורות? אולי פשוט צריך להיות יצירתיים. שמעתם בנים? יש לכם מה ללמוד מהצפרדעים. אבל מה איתנו הבנות? לנו יש תפקיד קשה לא פחות. כי איך אנחנו יכולות לדעת על סמך מראה חיצוני בלבד או כמה שורות בפרופיל באתר איך לבחור את הגבר המושלם?
לפעמים אני חולמת על עולם אידיאלי שבו היו פשוט היו חוסכים ממני את כל הצ'יטוטים חסרי התועלת ודורשים מכל הגברים ללכת עם שלט, כמו מספר זיהוי לרכב, אבל כזה שאומר משהו על האופי: "מפחד ממחויבות" / "פסיכי עם תעודות" / "בחור איכותי" / "גבר החלומות"… היה יכול לעזור, לא?
הזיקיות כבר עלו על הטריק הזה מזמן. מסתבר שהן מחליפות צבעים לא רק על פי הרקע של הסביבה שבה הן נמצאות אלא גם בזמן החיזור, על פי מעמדן החברתי. לפי כתבה שקראתי לא מזמן, הזכרים מתחלקים לשלושה מעמדות שנקבעים לפי הגיל והגודל שלהם, ככל שהזכר בוגר וגדול יותר כך הוא נחשב לדומיננטי יותר (תמיד אמרנו שהגודל כן קובע). צבעי החיזור של הזכרים הנחותים הם לבן וצהוב, ולעומת זאת צבעי החיזור של הזכרים הדומיננטים הם בגווני הירוק. האמת שבמקרה של הזיקיות, לנקבות לא כל כך אכפת מהצבע והן בוחרות את הזכרים שלהן ללא הבחנה במעמדם החברתי. לטובתן ייאמר שהן פחות שטחיות מנשים. הצבעים במקרה הזה נועדו בשביל הזכרים המתחרים. זוכרים איך בצבא היינו משפשפים את המדים בשביל להראות פז"ם? אז משהו כזה…
וגם הנקבות לא פראייריות. זיקית נקבה שלא מעוניינת שיתחילו איתה כי היא כבר מופרית, עוטה על עצמה צבעים קונטרסטיים ומתנהגת בתוקפנות, שלא יתעסקו איתה! ממש הדיווה של הטבע.
אם אתם רוצים לקרוא על זה יותר, הנה לינק לכתבה.
// תמר שטרצר