אני לא מחפשת ריגושים. אני לא מחפשת אהבה מטריפה, כזאת שמסחררת את החושים. לא, אני כבר לא מחפשת את הבחור הרע ההוא שיוציא ממני את כל מה שאני מנסה להחביא מהעולם. לא. אני גאה במי שאני.
מתי כבר תבין שאני לא מחפשת את הבחור הזה שיסובב לי את הלב, שיגרום לי לצחוק עד כאב ורגע אחרי זה לבכות עד מוות. נו קדימה, תודה בזה. זה הרי חסר תועלת.
נכון. הריגושים האלו יודעים איך ללבות לנו את החיים מחדש. פתאום יש משמעות לכל דבר קטן, והחיים הופכים לדרמה רומנטית שלא נגמרת. אבל לא, זה כבר לא מה שהלב שלי צריך.
כל מה שהלב שלי משתוקק אליו זה שלווה, שלווה של הלב. מישהו שתמיד יהיה שם, לחבק ולאהוב. מישהו שידע להכיל, את כל הפצעים, השמחה, הכאב, התקווה והייאוש, במבט, מבפנים.
לא רוצה דרמה רומנטית! Love pics
לא, אני גם לא מחפשת את הבחור ההוא מהפרסומת או זה עם הקעקוע המושקע שתורם לו לתדמית הגברית. אני בסך הכל רוצה לב טהור, תמים. טהור ממסכות, טהור ממוסכמות, מלנסות להרשים, מלנסות לכבוש. די, זה משעמם אותי. שנינו הרי יודעים שזה לא תופס. זה לא מי שאתה באמת, וזה לא מה שאני צריכה.
זה באמת לא מעניין אותי כמה לייקים אתה מקבל, או כמה פעמים בשבוע אתה יוצא לבלות, ואם יש לך שני חברים או 20. אני לא מעוניינת במכונית עם גג נפתח, יגואר או מרצדס. זה לא מעניין אותי במה אתה נוהג. תפסיק לספר לי כמה בנות היו איתך במיטה, זה לא מרשים אותי, זה מוריד לי ממך.
היי, אני יודעת מה אני רוצה. אני רוצה לדעת איך אתה חושב, מה מפעים אותך, מה מדבר לבפנים שלך, מה גורם לך להרגיש חי. אני רוצה לדעת מי אתה. אולי אני כבר יודעת, ולא מודה. אני רוצה לדבר איתך על החיים, על תמימות, על כאב וייאוש. למצוא בך קמצוץ של תקווה שיצליח להעיר אותי מחר בבוקר עם חיוך.
אני יודעת מה הלב שלי צריך. Streetart in Germany
היי, אני יודעת מה טוב בשבילי! הלב שלי תמיד יודע לפניי אם זה אתה או לא. ואם אתה לא טוב בשבילי, אז אני לא טובה בשבילך. שנינו בסוף רק ניפגע, תבין. בבקשה.
אתה יודע נכון? האהבה שלנו מיוחדת, מטריפה. אני יכולה לראות בך אלף נקודות שמשלימות את החורים שלי, אלף שתיקות של כאב ואלף פעימות של אהבה נקייה.
אבל הנשמה שלי חונקת אותי, לא מפסיקה, לא מספיקה, לנוח.
// חן זמיר