בא לי הפוך גדול עם חלב דל, כזה שאח שלך מכין לי כל בוקר ב"חמדה" מתחת לעבודה.
קטע שאח שלך עובד שם. קטע גם שחלב דל זה מה שמשנה לי בתוך אופוריית המאפים הזו.
אנחנו מדברים קצת עליך ועל מוזיקה כי אני בחורה של או.סי.די וריטואלים והוא מפנק אותי בחתיכת עוגה כי החלטתי שבבוקר פחמימות הולכות למקום שכולו טוב.
זוכר שהיית חוזר הביתה אחרי משמרת במטבח והייתי מכריחה אותך להכין לי סלט קצוץ דק דק דק? עם קוביות קטנות של בולגרית ומלא לימון. הסלט הכי טעים שאכלתי עד היום. באמא.
בא לי ארוחת בוקר כזו כמו שהכנת לי אחרי הלילה הראשון שישנתי אצלך. ואפילו לא שכבנו.
זו אפילו לא הייתה ארוחת תודה.
כל הלילה קיללתי את השותפה שלך כי היא הייתה בלונדינית וכוסית ואני פחות ואז קמת בבוקר וניגנת לי את השיר שהפך להיות השיר שלנו, ועשיתי לך את הוידאו המביך הזה בזמן שהכנת לי ארוחה וסיפרתי לך שאבי המכוער מבת ים אמר לי פעם שהגבר היחיד ששווה את הזמן שלי הוא זה שיכין לי ארוחת בוקר. המחקר האמפירי בעיצומו. אעדכן.
זוכר שבמשך שבועיים עשיתי לך את המוות כי הלכת כל יום לחברים אחרי העבודה במקום לחזור הביתה? ואיך אחרי שבועיים רציתי לקבור את עצמי מרוב בושה כשהכנסת את הדיסק ההוא למערכת באוטו של שושי בדרך למצפה אופיר מספר 2 והשמעת לי את השיר שעבדתם עליו באולפן כל השבועיים האלו? איך הכרחתי אותך לשמוע אותו בריפיט חצי דרך ואז חצי דרך את האלבום של 30 סקונדס טו מארס ולא אמרת מילה. זו אהבה אמיתית כפרה.
בא לי סטנד ענק של צ׳ופה צ׳ופס כמו ההוא שקנית לי אז למרות שאני כבר לא אוהבת סוכריות בכלל. בכלל מייצרים את זה עדיין? בא לי הרבה ממשהו שאני אוהבת. אתה הבנת את הקונספט.
הקדמת את זמנך. חברה שלי לירון אומרת שאנחנו נושקות לשיגעון. שדומה מושך דומה.
מה זה אומר עליך?
זוכר את עלי הורדים? איזה מין אנשים מפזרים עלי עלי כותרת על מיטות? איפה מלמדים את הדברים האלה? יש קורסים? קלטות שמע? אם איש מכירות שלהם תפס אותך בעזריאלי והיית נחמד מדי תגיד לי, אני יודעת איך לטפל בהם. ככה אנשים מוצאים את עצמם בקורס גרמנית למתקדמים.
מצחיק אותי שאנחנו עדיין ממלמלים אחד לשני בהודעות קוליות ומצחיק אותי שפעם יכולנו לשוחח ככה במשך שעות. בכלל מצחיק כל ה״פעם״ הזה. מצחיק אותי מאוד שלנצח יהיו דברים שאני אוכל להגיד רק לך בהתלהבות של ילדה בת 20. כמו לפני שבוע שמישהו דיבר איתי על כריס דוהטרי והייתי חייבת לחלוק איתך אז שרת לי את זה בוואצאפ כי טעיתי בשיר. יופי מפגר.
כאילו לא ידעת שאהנה מזה. מצחיק. היסטרי שבא למות.
בטח ההיא של עכשיו מכינה לך ארוחות בוקר, ובכלל היא נראית בן אדם נחמד כזה, וביתית. משפחתית כזאת. והיא בטח קונה לך המון ממשהו שאתה אוהב ומכינה לך אוכל קטן קטן והיא ואמא שלך מאוהבות ויש לכם כלב ודירה יותר גדולה ממה שהייתה לנו, ואהבה אחרת, בוגרת יותר ואתם משחקים מלא באקס בוקס והיא הולכת איתך לכל ההופעות.
נו מה אני אגיד לך. יש אהבות שלא עוברות. הן פשוט משתנות.
בגלל זה אני אבוא להופעה בשבת, הסקספוניסט שלכם יקרא לי "קריפטונייט" ואנחנו נצחק כי שנינו יודעים שהוא צודק ושאולי מתחת לטי-שירט הדהויה וחולצת הפלנל המשובצת שלך עדיין יש חליפת סופרמן כחולה בשבילי.
נו, יופי אידיוט, תספר לי עוד על איך אתה הולך להציע לה נישואים כאילו אני החברה הכי טובה שלך. תספר לי עוד על הטבעת שקנית ואיך מגיע לה כבר כי כפרה עליה. תבקש ממני בציניות לא למות מהתרגשות ואני אתאפק לא לענות בסרקסטיות האופיינית לי ורק אגיד "מזל טוב".
זה מה שיש לי להגיד עכשיו- מזל טוב.
אל תכעס, זה פשוט מה שנשים מפעם עושות.
// רינה בונין