לקחת אותי ככה, איך שאני, ילדה לא תמימה ולא שבורה, סתם ילדה שמחפשת ריגושים. ואתה סיפקת אותם מהיום הראשון. אקסיות נקמניות, נערות ליווי מניפולטיביות, גיחות באמצע הלילה לשד יודע לאן, סקס חסר מעצורים, ובעיקר – המון חוסר ודאות ועוד שלדים שמתווספים לארון.
וכולם אמרו לי “לא”, כולם אמרו לי לברוח. ואני נמשכתי כמו פרפר לאש. בלעתי פיתיון אחר פיתיון, גמעתי ודמעתי שקר אחר שקר. להכל האמנתי, רק לא לאמת. כולם טועים ואני צודקת. אני עוד אשנה אותך. איתי זה יהיה אחרת, כולם יראו… כי חשבתי שאני מלכה. כי בנית לי ארמון, וקנית לי תכשיטים, ומילאת לי את הארון בבגדים ומותגים, ועם כל אלפייה ששרפתי בסנטר נשרף לי עוד חלק בלב.
התרגלתי להסכים, התרגלתי לחסכים. התרגלתי לקור ולבדידות שבזוגיות איתך. חייתי את זה וחייתי עם זה והרגשתי שאף אחת אחרת לא תעשה את זה יותר טוב ממני. ואהבתי אותך, לא יודעת על מה ולמה, כי הכרתי אותך הכי טוב שיש אבל לא ידעתי מה התפקיד שלך בחיים שלי או בעתיד שלי. ואתה לא הכרת אותי בכלל, אף פעם לא ניסית. תמיד היה איזה משהו איפשהו שהיה יותר חשוב. וסף הריגוש שלך הוסיף לעלות, ואני הפסקתי להספיק לך. ויצאת לחפש ריגושים, יצאת לכבוש עוד כיבושים, עוד כסף, עוד כוס, עוד שורה, שיר אחרון והולכים, אני נשבע… ואני אוהב אותך ומת שנתחתן אבל אני אמות ביום שאתחתן איתך!!!
אכן מלכה הייתי, מלכת האשליות עם המבט המאוהב. והארמון בו גרתי הפך לכלוב של זהב שבו הדלת פתוחה אבל הציפור כבר שכחה איך עפים לעזאזל מהכלוב הזה, היא פחדה ליפול לקרקע, היא פחדה שלא תוכל לשוב ולצייץ יותר.
בכוחותיה האחרונים בהחלט, כשהיא נזכרת בעצמה בימים שלפני שהפכה להיות ציפור כלואה בכלוב של זהב, וכשהיא חושבת על העתיד שמחכה לה אם תישאר, היא שינסה כנפיים ועמדה על פתח הכלוב, שבדמיונה כבר עמדה עליו מספר פעמים, אבל הפעם, היא ידעה, היא עפה מכאן.
והנחיתה כאבה, אבל את הכאב הזה היא תזכור לטובה, כלקח ומשל למה שהיא לא אהבה.
והיום? היום יש לך ציפור חדשה. היא התמקמה לה כבר בכלוב ובינתיים היא עוד שם, כי לוקח זמן להבין את העניין. הבעיות כבר גולשות ומציפות את הכלוב והציפור החדשה מסתכלת על הדלת במבט עצוב, תוהה האם היא מלכה או שאולי הגיע הזמן להתעופף?
ובמבט לאחור אני יכולה רק לקוות שתשכיל ללמוד מטעויות, ולמרות הכל אני רוצה שתדע, שאין בי שנאה או חרטה. גם סימני השאלה שהיו לי כבר הפכו לנחלת העבר ואני מאחלת לך, מכל הלב, שרק תהיה מאושר.
לעוד דנה >>
// דנה רובין
