יצאנו לבירה והיה מדהים, מהדייטים האלה שלמחרת את קמה עם תחושה שאת מסוגלת להתאהב בו לכל החיים. השבועיים שלאחר מכן היו נהדרים, והתחלתי כבר לבנות בראש ארמונות וסיפורים, על איך נחייה חיים מאושרים, לנצח נצחים.
עד לאותה שיחת הטלפון, בה קולו נשמע קר ומרוחק וידעתי ששוב עוד בחור מתפלפ עליי, פאק. הוא לא פנוי רגשית אחרי הפרידה, וחושב על האקסית בזמן שהוא לא איתי במיטה. הבעיה הייתה, שעד שהוא נזכר שהוא לא בטוח בקשר, כבר הייתי לכודה אצלו ברשת. אני מודה, מהרגע שהוא התחיל להיות מגעיל, פיתחתי לגביו אובססיה בקטע לא רגיל.
תמיד כשמישהו מתחיל להתרחק אני משום מה רוצה אותו רק יותר. אולי משהו לא בסדר אצלי וקשור לחרדות נטישה, אבל אני שומעת על זה גם מהרבה בנות, ולכן אני מעדיפה להחשיב את זה כאחת התופעות השכיחות. ככל שהוא התרחק יותר, ככה רציתי אותו עוד, למרות שכל יום הוא היה מתקשר איתי פחות ופחות. כבר לא הצלחתי לזכור למה אני בכלל רוצה אותו. מה, בשביל שבועיים מושלמים שווה לי ככה לסבול בגללו?
אחרי חודשים של התעללות עצמית והתנהגות אובססיבית, הבנתי שאני צריכה להפסיק לראות אותו פיזית. נזכרתי מי אני ומה אני שווה, ושאין סיבה שאקבל יחס כזה מגבר לעולם. הוא אמור להתגעגע ולרצות לבלות איתי . וברור, בדיוק כשהגעתי לגילוי המדהים, הוא שוב לחזר אחרי ללא רחמים. מהרגע הראשון שהבהרתי לו שאני כבר לא בעניין, הוא נזכר שהוא אוהב אותי ולא יכול לחיות בלעדיי בעולם.
בגלל שעוד הייתה לי תקווה קטנה בלב, לקחתי אותו בחזרה שוב ושוב, כן זה כואב. ובכל פעם מחדש, הוא שוב התחרט, כי הוא עדיין חשב על האקסית או מיליון תירוצים כאלה ואחרים. אבל אני, כמו אישה מוכה, המשכתי לקחת אותו בחזרה. לבסוף, אחרי שחתכתי ממנו בפעם האחרונה, מסתבר שהוא בכלל עזב את המדינה. רק כשהוא היה במרחק של מדינות רבות, הגעתי לתובנות חשובות.
מהרגע שחתכתי סופית בפעם האחרונה, הוא לא הרפה. הגלגל הסתובב, והתפקידים התהפכו. כן, זה הרגיש מעולה לדעת שהפעם הוא רודף אחריי. אבל זה גם גרם לי לחשוב על כל המשחק המטופש הזה ולהבין, שהוא רק משחק, לאנשים חלשים. ואני, מעולם לא הייתי חלשה, אני כן מאמינה שיש דבר כזה אהבה. כזו לא סובלים בה מיחס מגעיל, ולא משחקים במשחקים מטופשים.
הדשא של השכן תמיד יותר ירוק, ותמיד נרצה את מה שלא יכול לקרות. הוא נראה כל כך טוב מרחוק, אבל בסופו של דבר זה רק משחק של כוחות. אני כנראה לא אצליח לעולם להבין למה זה ככה עובד, אבל כן מבינה היום שזו לא אהבת אמת. הרבה פעמים מרוב בדידות, אנחנו נאחזים בכל מיני רעיונות, שהמצאנו לעצמינו בראש, רק כדי להתעסק במשהו שהוא לא באמת פה. אז אם את מוצאת את עצמך רוצה מישהו רק אחרי שקיבלת דחייה, דעי לך, שזו כנראה בדיה.
source: http://www.dumblittleman.com/