לכבוד שבועות הזמנו את הבלוגרים שלנו לכתוב על הפעם הראשונה שלהם.
יקב רמת הגולן ומה וזה מביאים לכם ביכורים.
כבר יום שלישי. הוא תמיד מגיע בראשון. מוזר. איחור כזה באמת עוד לא נרשם אף פעם. עוברות כמה שעות והחזה שלי הולם מכאב, יש לי בחילה קלה, אני חיוורת, ומבינה לחרדתי ולתדהמתי שכנגד כל הסיכויים: אני בהריון!
נכון, אני לא מקפידה על הגלולות, ולפעמים מפספסת אחת- הייתי צריכה לדעת שזה יקרה לי. זו הסיבה שאומרים שגלולות מגנות רק ב99%, רבותיי. בגלל אידיוטיות כמוני. מטומטמת. מה תעשי עכשיו? הרי לא תפילי בגיל 29, את דפוקה? אבל איך תגדלי אותו, אם חד-הורית מרוששת שבקושי מפרנסת את עצמה? כבר לא תוכלי לגור בתל אביב. תשכרי בפתח תקווה כדי שיהיה לך כסף לחיתולים, ואחר-כך לחוגים. אני מדמיינת אותנו, אותי ואת פנחס הקטן, מטפסים במעלה גרם המדרגות המוזנח שמוביל לדירתנו בקומה הרביעית בבניין פתח תקוואי מצוי. פנחס עולה במדרגות, אחת אחת, ושואל אותי כמו בכל יום: "אמא, מי אבא שלי?" ואני עונה: "אין לך אבא, יפה שלי. רק אותי. חוץ מזה, אבא שלך בחיים לא היה מרשה שאני אקרא לך פנחס, כי לאבא יש טעם טוב…". אני נזכרת לפתע שהאבא-טעם-טוב הזה עדיין בתמונה (לפחות עד שהוא ישמע על הריון ההפתעה הזה), אולי כדאי לדבר אתו.
אני מזמינה את אבא של פנחס לבר היין שיצאנו אליו לדייט הראשון שלנו. כדאי לשמור על מסגרת מוכרת בזמנים של טלטלה. אני רוצה מזונות, אחרי הכל. הוא מציע להזמין בקבוק של היין שאני אוהבת- אני נזכרת שאסור לי לשתות, ושוב עולה לי בחילת ההריון הארורה. אני מזמינה קולה. אבא של פנחס מופתע, אבל זורם. הוא גם ממש חתיך היום. ומריח טוב. הוא מלטף לי את הירך, ובום! אני מבינה שהבחור הזה שיושב מולי הוא אב ילדיי, זה ברור כשמש פתאום! וברור לי באותה נשימה שהוא גם יהיה אבא מדהים.
חלום הבלהות על פנחס הקטן ואמו החד-הורית הכושלת מתחלף בפנטזיה קסומה: פנחס, אבא שלו ואני- מבלים יחד בים, יושבים במסעדה, מטיילים בפארק, חוזרים לבית הפרטי במושב, שם פנחס משחק בחצר עם הלברדור, ואבא שלו מכין לי קפה. אני מתרגשת פתאום מהמחשבה שצומח לי בבטן יצור קטן ומתוק, שהוא שלנו. פתאום כבר לא כל כך ברור לי שיקראו לו פנחס, הרי אולי זו בכלל בת? צריך לעשות בדיקות, באמת. פנחס בועט בי מבפנים- אז מה אם הוא ממש קטן? אמא מרגישה כשהילד שלה בועט, סמכו עליי. אני באמת צריכה כבר להגיד לאבא שלו. וזה הולך להיות קשה בלי שלוק יין.
colin tweedie
הסברתי שאני בהריון, כי המחזור אמור להגיע ביום ראשון והיום כבר יום שלישי, וצריך לעשות בדיקה אם זה בן או בת כדי להחליט אם לקנות אקססוריז בורוד או תכלת. אבא של פנחס חייך: "את תקבלי מחזור מחר". זה הרגיז אותי, כמובן, יותר מהרגיל- כי ההורמונים שלי משתוללים כרגע, וצרחתי שהוא לא יודע איך זה בכלל, ומחזור של גלולות הוא סדיר, ואיך הוא מעז להתכחש לילד שלו, בשר מבשרו. הוא שמר על רוגע, ואמר: "בסדר. אם מחר לא תקבלי, נלך לעשות את כל הבדיקות ומה שתרצי", וחזר ליין. שיכור מסריח. אני לא מאמינה שאבא של הילד שלי אלכוהוליסט!
אני חייבת שלוק יין, סעמק.
ביום רביעי אני קמה עם בחילת ההריון. הבטן שלי כבר נראית לעין. אני מדדה אל עבר השירותים ומגלה- קיבלתי מחזור.
לא אכפת לי שהשעה 8 בבוקר- אני פותחת בקבוק יין.
בואו לעקוב אחרי תמר והריונה הפקטיבי
// תמר חנה שטיירמן
