קטנה בעיר הגדולה
נהיגה בשבילי זו חוויה מלחיצה. גדלנו בלי רכב במשפחה ורק בגיל 21 טרחתי להוציא רישיון. הצורך לרכב פרטי בתוך תל אביב לא היה חמור כל כך והסתדרתי כך 3 עשורים. אז איך מתנהלים בלי מכונית? בקלות – על ידי שנוררוּת רכבים. בכל יציאה אפשרית אני מבקשת מהחברים להיות הנהגת התורנית וככה היה נסגר בינינו ברטר הוגן – אני מקבלת זמן כביש והם מנוחה מההגה.
לאחרונה אני משתעשעת ברעיון של רכב משלי. החופש של לא לדאוג מלדפוק מכוניות של חברים שהלוו לי את האוטו, לא להסתמך יותר על טרמפים, לא לחכות לאוטובוס הצפוף או לנהג המונית הגזלן. ואז אני חושבת על החסרונות – המימון הנדרש, ללמוד להחנות כמו בנאדם, לזכור איפה החניתי בחניון… מציאת רכב שתפור עלי יכולה להיות משולה למציאת החזייה המושלמת: ייחודית ואופנתית, שתיתן את ה-WOW פקטור, מתלים יציבים שלא תאפשר קפיצות, אחיזה מושלמת בלי בריחות ציץ צידי. לא משימה לחובבנים.
תפורה לפי מידה
אז החודש הגעתי לסוכנות אופל לנסיעת המבחן הראשונה בחיי. אופל "אדם" הגיעה לארץ לפני שנה בגרסה הידנית, ולפני כחודש השיקו את הגרסא עם התיבה הרובוטית שנראה שמתאימה לי הרבה יותר – אוטומטית, קומפקטית, עירונית, מצודדת, עם כל תווי התקן הגרמניים הקפדניים.
הערך המוסף של דגם ה- ADAM הוא שיש לי בחירה אישית איך האוטו ייראה: אני יכולה לבחור את הצבע של כל חלק במרכב – הגג, הגוף, לוח השעונים, הריפודים, הגלגלים, המראות… יש יותר מ- 30 שילובי צבע למרכב, 32 גימורי פנים ו- 5 סוגי חישוקים. זה ממש כמו לשלב בין לשחק בלגו, בּרבִּי ובפורמולה אחת בו זמנית! אני יכולה לעצב אותו לפי הסגנון האינדיווידואלי שלי ורוב הסיכויים שלא יהיה עוד רכב כזה קאסטום מייד על הכביש.
בחרתי אדם בצבע חום-מוקה עם גג צף שחור. קלאסית שתתאים לכל אאוטפיט ותשדר נוכחות על הכביש מבלי להיות בוטה.
מצוינת לעיר, מאותגרת בעליות
לאדם בקרות יציבות ובלימה משודרגות. את היציבות הזו בדקתי היטב כשנסעתי מצריפין צפונה ומשאיות הובלה ענקיות שרקו מימין ומשמאל אבל המיני שלי לא התנדנדה ולא שיקשקה (אני טיפה כן). אחיזת הכביש שלה היתה מצוינת תודות למתלים המתקדמים, רדיוס הסיבוב הורגש קטן ומרוסן, ההגה יציב ולא מחליק וסטנדרט הבידוד גבוה – רעשי הרוח והדרך היו מינימאליים. גם התנועה של הגיר הרובוטי חלקה להפליא ולא נשמעו חריקות מתיבת ההילוכים בעת מעבר לידני בעליות המפרכות.
בעוד שהתימרונים בפיתולים עברו בצורה חלקה, היתה תחושה של איטיות וכבדות בעת תחילת נסיעה ובטיפוס של עלייה והסיבה נעוצה במגבלות המנוע והתאוצה ( מנוע 1.4, 150 כ"ס ומ-0 ל- 100 ב-12.5 שניות), מה שהעיב על הכיף בחלקים הפתוחים יותר בדרך. עוד אלמנט שמוכיח שההאצ'בק הספורטיבית הזו ראויה יותר לשיוט האורבני מאשר לנסיעות טבע ואתגר היא מערכת ה-Stop&Start שחוסכת בדלק יקר.
פינוקים אסתטיים ופונקציונאליים
אמנם אין באדם פיצרים עתידניים כמו של קיט המכונית המדברת מ'אביר על גלגלים' או טכנולוגיה שתתמשק אינטואיטיבית לדופק שלי אבל היא מלאה בתוספות מדליקות כגון תאורת אווירה מתחלפת, גג צף, בחירת מצב הגה רך או רגיל, ולקט Mix&Match שכולל הדפסים גראפיים דקורטיביים ושמות של צבעים שעושים חשק כמו Papa dpn`t peach, I'll be black, Red `n` Roll ועוד.
האדם הספורטיבית חסכונית ומתחשבת בסביבה עם צריכת דלק של 15 ק"מ לליטר ודרגת זיהום אוויר 4 מתוך 15 (לפי הגדרות היצרן). הפרסונליזציה מתאפשרת לא רק למרכב ולאיבזור הפנים אלא גם למפרט הטכנולוגי, יחד עם זאת, הסטנדרט הבסיסי נשמע מעולה לא פחות: מסך מגע 7 אינטש, מערכת אודיו משופרת, בלוטות' מקורי, 6 כריות אוויר ועוד דברים שכבר נשמעו לי מתוחכמים מידי ואני מאמינה שלא מזיק שישנם. גם תא הנוסעים מרווח ותודות למגרעות במושבים הקדמיים גם לשני המקומות מאחורה יש די והותר מקום לרגליים.
קרדיט: אודליה נעמן
מסקנות רבותי
אין ספק שהחצופה הקטנה תתאים לי לימי הרווקות אבל לא תתאים לשינוי סטאטוס (לעגלת תינוק יהיה דחוס ב-170 ליטר תא מטען), וודאי לא אידיאלית להסעת משפחה שלמה או קבוצת חברים. אז עד הודעה חדשה, אמשיך לחסוך את הדולרים שסבתא שולחת ולצבור ביטחון בביצועי כשנוררית מכוניות מקצועית.
// דנה קאי
