אנשים אוהבים קוסמים וקסמים. הם נדהמים בכל פעם שהקוסם נועץ חרב בארגז שנמצאת בו אישה ולא מבינים איך היא יוצאת משם חיה ושלמה.
טיפשים, הם יכולים להסתכל שניה עלי ולחסוך את הכסף. אותי חוצים לשניים כל הזמן, לא צריך להיות קוסם בשביל זה, רק בן זונה.
ובכלל האגדות האלה שמוכרים לילדים, תפוח אדום מורעל, אחיות מרשעות, זאב ביער – אני עכשיו קונה את הכל תמורת שלום במזרח התיכון.
תפוח אדום מורעל תמורת צבע אדום מקולל, אחיות חורגות מרושעות תמורת מלחמת האחים שבינינו וזאב ביער – שישאר ביער ולא יחפש לחטוף את הטרף בטרמפיאדות.
כשאני חושבת על זה החיים הרבה יותר פשוטים אחרי שמתים, איזה דאגות כבר יש לך?! אתה נח ומתרפק על זכרונות, נשען על הענן ולפעמים מרטיב את העולם עם דמעות של געגוע. אתה יכול להיות בכל מקום, כל הזמן. אבל האמת היא שאין לי דרך לדעת את זה, רק לדמיין, בכל זאת עוד לא מתתי, לפחות לא בגלגול הזה.
אני גם לא מבינה את הקטע הזה של המכורים לכסף ולעבודה, מה כבר אפשר לעשות עם הכסף אחרי שמתים? מצד שני, מה כבר אפשר לעשות עם אהבה? אבל אם אני חייבת להכריע אני מכירה הרבה אנשים שהיו מוכנים לשלם הרבה כסף תמורת חיבוק אמיתי. אהבה אמיתית. משהו אמיתי, מוחשי. כסף הוא לא אמיתי הוא נייר שמודפס עליו מספר ואפשר לקנות איתו דברים או רגעים שאחר כך כנראה נזרוק או נשכח. הוא נגמר מתישהו ואין לו נצחיות, אין בו את המאפיינים שיש לאהבה.
אהבה לא עולה כסף אבל שווה את הכל, היא אף פעם לא נגמרת ויכולה להספיק לכולם. היא תיתן לך את הכוח לקום בבוקר ולגמור את החודש והיא כל כך אבל כל כך נדירה. אהבה היא באמת קסם. קסם שגורם לך לחשוב על אחרים לפני שאתה חושב על עצמך. קסם שגורם לך להוריד את המגננות כדי שמישהו אחר יוכל להיות שם בשבילך. קסם שגורם לך לסלוח כדי שיהיה אפשר להתקדם. קסם שגורם לך להאמין שאפשר גם אם נכשלת עד היום בלי שאף אחד יגיד שאתה מטורף.
איור: בינה ורטהיים, עמוד הפייסבוק ארטמיס
האהבה היא קסם מהול בטירוף. כל כך הרבה פעמים אהבתי בחיי, תמיד את אלה שלא אהבו אותי חזרה. את אלה שרצו לאהוב אותי, לא הצלחתי להכניס ללב או לחדור את החומות.
אף פעם לא התרגשתי מקוסמים, לא אהבתי קסמים ולא נפלתי שבי לתוך התעתוע. ובכל זאת, יש קסם אחד שיכול להפיל אותי מהרגליים – להתאהב במי שיכול ורוצה לאהוב אותי חזרה. להתמכר לתחושה שהולך לקרות משהו כל כך מדהים ולא הגיוני שלא יהיה לי הסבר אחר חוץ מ- וואו איזה קסם!
כשתפגשו קוסם שמכיר את הקסם, תגידו לי. בינתיים, אמשיך לחפש, כמו דורותי, את הדרך לשם. אפילו נעלתי נעליים אדומות למזל.
// שירן היינה
