כבר יותר מחצי שנה שאני בת 30, ואני יכולה לומר לכם שכשמדברים על הגיל הזה, מדברים על הדברים הלא נכונים. במקום להפחיד אותנו שלפני גיל 30 אנחנו חייבים למצוא אהבה, להתחתן ולהביא ילדים, למה לא מספרים לנו על זה שהגוף שלנו מתחיל לקרוס?! הגוף שלי מתחיל להתפרק. מבחוץ אני עדיין נראית כמו בת 25, הבעיה היא מבפנים. אתם בטח חושבים שאני מדברת על הביציות שלי שמתייבשות והרחם הדואב שרק מחכה שאכניס אליו בייבי קטן. אבל לא, אני לא מדברת על זה, אלא על לקטוז.
כן כן, אני, זו שחיה על מנות של פסטה עם שמנת מוקרמת בגבינה צהובה ובעצם כל דבר שיש בו מוצרי חלב, לא יכולה לאכול יותר לקטוז. מסתבר שפיתחתי רגישות ושזה יכול לקרות לכל אחד, בכל גיל. הגעתי להבנה הפיזית המוחלטת שאני וגבינות סיימנו. אני כרגע נמצאת בתקופת התאבלות קלה, כי בעצם לא נשאר לי מה לאכול בעולם.
ובכלל זה גורם לי לחשוב על הגוף שלי והקיום שלי כיצור חלש וקטן שפגיע ויכול לקרוס בכל רגע. וכשאני מתחילה במחשבות כאלה אני חושבת על כמה שאני לא בכושר ולא עושה ספורט. אני בעצם לא מאמינה בספורט וכל מה שהוא מייצג. אני לא אוהבת להזיע, להתאמץ יותר מידי או להרים את קצב דפיקות הלב שלי, אלא אם כן זה בסקס. ובלי קשר, איך שאני מתחילה לעשות פעילות גופנית הפנים שלי הופכות לאדומות וזה פשוט מביך. אבל אולי אם אעשה ספורט הגוף שלי ישרוד יותר זמן?
ובעצם, כמה זמן אני רוצה שהגוף שלי ישרוד? האם אני מקווה לחיות עד גיל 100 או לנצח? זו מחשבה שאני עוסקת בה הרבה. כבר לפני כמה שנים, בעקבות הסרט ״ליטל מיס סאנשיין״, החלטתי שאחרי שאגיע לגיל 70 אתחיל להזריק הרואין. אומרים שזה הסם הכי טוב שאפשר לקחת ושזו התחושה הכי עילאית שאפשר לחוות בחיים הגשמיים הללו. אבל זה ממכר, דופק את הגוף וכ״ו… אז זה יקרה רק אחרי שאהיה זקנה ולא יהיה לי כבר כוח לקום מהמיטה בבוקר.
אבל יש לי הרבה מה להספיק עד אז, מבחינת החיים שלי והגוף שלי. מה שכן, אין דרך להימנע מזה, לא חשוב כמה בוטוקס תדחפי לפנים שלך, כמה מתיחות תעברי וכמה ספורט תעשי – את מזדקנת, וגם הגוף שלך. השאלה היא, מה לעשות בנידון. אני כרגע מחליטה לא לעשות עם זה דבר. אני בכלל רוצה להיות צעירה לנצח כמו פיטר פן ולא להיות אדם מבוגר לעולם. כל היום לשחק עם חברים ולעשות שטויות, לעוף בשמיים ולהילחם בפיראטים.
למזלי הרב יש לי גנים טובים, ואני כנראה אמשיך להיראות צעירה עוד כמה שנים טובות. אני נהנית כשמופתעים מזה שאני בת 30 ונותנים לי כמה שנים פחות לגיל. אני אמשיך לנסות להיות צעירה כמה זמן שרק אוכל, רק כי להיות מבוגר זה פחות כיף, מבפנים ומבחוץ. אני אמנע מחלב כדי לא לסבול ואני אתחיל לקבל את העובדה, שגם אני, כמו כולם, מזדקנת.
// נטלי להב