יום שישי אחר הצהריים, השעה הכי יפה בשבוע, אתה נכנס הביתה מחויך כשבידך הימנית זר שושן צחור בדיוק כמו שאני אוהבת וביד השנייה שקית של ירקות טריים מהשוק, מנשק אותי לשלום ושואל כמו בכל יום אם אני עדיין אוהבת אותך ואני עונה לך שהיום אני אוהבת אותך קצת יותר מאתמול ומחר אוהב אותך קצת יותר מהיום.
השמש החמימה חודרת מבעד לווילונות הלבנים החדשים שקניתי, זה בדיוק הזמן לשים סימון גרפונקל בפטיפון ולהתחיל לבשל.
אתה אפילו לא צריך לזרוק לי הוראות הפעלה כי אני כבר יודעת מה לעשות, אני חותכת את הבטטות ואתה מתבל את הסלמון ומרתיח את הרביולי, מסתכלת עליך מהופנטת ומאחלת לעצמי שתישאר זמני לנצח.
אני מכינה סלט פירות ועוגת שוקולד כמו שאתה אוהב ומסדרת חלות במרכז השולחן כמו שהייתי קטנה.
אתה פותח לנו יין לבן קריר לתוך כוסות בלון גבוהות ועיניך מאושרות בדיוק כמו שלי, משדרות שמחה של השבוע שנגמר וסוף סוף יש קצת זמן להיות ביחד.
מתוך עמוד הפייסבוק ״ארטמיס״
המייבש נגמר, כל ציר הזמן שלנו בחיים מתחיל ונגמר במכשירי חשמל ארורים, סך כל הזמן המסתכם בין תחילת מכונה לסוף כל מייבש, שווה ערך למערכות יחסים.
אני מגלגלת את המגבות הקטנות ומניחה במדף במקלחת, מתמלאת בגאווה קטנה שאיזה כיף שיש לי מגבות קטנות במקלחת, זה כזה אסטטי ויפה.
אני הולכת לפגוש אותך ואת כוס היין במרפסת, רואה אותך משקה את האדנית של הבזיליקום שחס וחלילה לא יתייבש. "נכין מזה פסטו בשבוע הבא" אתה אומר לי ואני מנגד עם רגלים על המעקה נחה לי ובוהה בעוברים והשבים בשדרה.
במרפסת הימנית הסטלן רק התעורר אחרי אפטר ארוך במיוחד, ראיתי בחריץ החלון שלו שהוא העמיס מישהי אתמול בלילה או יותר נכון היום בבוקר, ואני חושבת כמה כיף לי שלא מעמיסים אותי יותר ושיש לי גבר אחד שמעמיס אותי מדי יום הביתה ומקשיב לסיפורי "איך עבר היום שלך", שחולק איתי אוויר וחלל ושקיעה ונירות בריח ווניל ולזה הכי התגעגעתי לפני שהכרתי אותך, לשיחות סוף יום, הסוגר הרישמי של היום שמסיים את היום שלך אחרת עם עוד מישהו.
אבל לא רציתי סתם מישהו, רציתי מישהו מיוחד, לשתוק איתו במרפסת בשקיעה של יום שישי.
משמאל אני רואה את גאיה עושה יוגה במרפסת, חושבת לעצמי איך לא גרתי כל חיי בעיר הזאת וכמה פספסתי אותה, תל אביב אהובתי, העיר שיש בה הכל ושאפשר גם לגדל בה ילדים.
אתה הופך את התקליט של סימון וחותך לנו אבטיח, מסיים לערוך את השולחן וריחות של בישולים מדגדגים לנו באף.
אתה מגיח אלי מאחור ונושק לי על העורף ושואל אותי אם אני עדיין אוהבת אותך ואני עונה לך שאני אוהבת אותך היום קצת יותר מאתמול ומחר אני אוהב אותך קצת יותר מהיום.
// מורן נוה
