תגידי, אז איך זה שאת רווקה?
אני לא יודעת מה מטופש יותר, השאלה הזו או מי ששואל אותה, וגם איזו תשובה הם מצפים לקבל? הרי אין דרך לצאת סבבה אחרי שאלה כזאת. אם תגיד שאתה בעצמך באמת ובתמים (!!!) לא מבין איך אתה עדיין לבד, יגידו שאתה שחצן. אם תתחיל לפרוט את החסרונות שלך, כי מה לעשות, אין אדם מושלם (כן, אמא, כולל הילדים שלך) – יגידו לך שאתה צריך לחזק את הבטחון העצמי שלך. ואם תגיד את האמת – שפשוט ככה יצא, יגידו לך שאסור לחכות יותר מדי כי בסוף תשאר על המדף (תשאלו את סבתא שלי).
הייוש, אני שירן, רווקה, בת 30, 1.61 וחצי (החצי חשוב!) ואם יש דבר אחד שמרגיז אותי יותר מהשאלה המטומטמת הזו, זה המבט המרחם של האנשים ששומעים שאני רווקה. הלו!!! חכו שניה עם התמונות של החתולים, אני לא מחפשת לאמץ ובטח לא מתכוונת להישאר רווקה. אבל מה לעשות, ככה יצא.
אתם יודעים מה יותר מעצבן? שאני כולה בת 30, כן! כולה! תתפלאו, יש לי ארסנל שלם של ביציות שלא הולכות להיגמר כל כך מהר לכל אלה שדואגים לשעון הביולוגי שלי וכבר פאקינג מציעים לי לשקול את בנק הזרע. תגידו אנשים השתגעו? או שאני משוגעת? אני כבר לא יודעת.
גם אני לא מבינה איך זה שאני רווקה
אז איך את מצליחה ללכת על הדבר הזה כל היום?!
לדבר הזה, למי שלא הבין, קוראים נעליים, על עקב, 12 ס"מ לכל הפחות, זוכרים את החצי של המטר שישים ואחת? אז בזכותם אני כמעט 1.74, שזה הרבה יותר מרשים מ-1.61 וחצי ואם יש משהו שמרגיז אותי יותר מבחורות ששואלות אותי איך אני מצליחה ללכת על הנעליים האלה כל היום (בקלות, תודה ששאלתם), זה בחורות ששואלות אותי למה אני הולכת על עקבים כל כך גבוהים. אני לא שואלת אתכן למה החזיה שלכן כל כך מרופדת נכון? ולמה מרחתן מייקאפ עם שפכטל על הפנים אז צאו לי מהסנטימטרים, אם יש פה גב שיכאב הוא יהיה שלי, ובינתיים הוא זקוף וגאה להתהלך על העקבים האלו. הם גם עושים אחלה תחת.
אפרופו תחת, מה הקטע של אנשים ששואלים אותי "איך אפשר לאכול שווארמה ב11:30 בבוקר?!"
אז טכנית, אפשר בקלות. יורדים לדוכן השווארמה הקרוב למקום מגוריך/עבודתך, בוחרים האם תרצו לאכול את השווארמה בלאפה או בפיתה (בלאפה, ברור), מבקשים קצת סלט, צ'יפס, חומוס, טחינה וחריף ושיארוז לקחת. אוחזים בשווארמה בשתי ידיים, מקרבים את הפה אל הלאפה, פה גדול וביס של אלופים. רואים כמה זה קל? ו11:30 זה לא בוקר לאנשים שקמים ב5:30 בלילה! (כלומר, אני) ואני לא מתערבת לכם במה שאתם אוכלים, ואם אוכל של ציפורים טעים לכם, I couldn't care less. וכן, אני תמיד רעבה. וכשאני רעבה אני אוכלת, זה קטע כזה של הגוף שמאותת לי שהוא צריך אנרגיה אז אני לא מתעללת בו ולא איכפת לי איך אתם מרגישים עם זה. אם זה ישב על התחת שלי, זה צריך לעניין אך ורק את הבעלים של התחת שלי. כלומר, אותי למי שלא הבין.
הרווחתי את השווארמה ביושר
אני עושה ספורט אז אני לא משמינה וגם אם כן, חיים פעם אחת אז בואו נהנה. אני לא אשאר רווקה וגם אם כן, לפחות לא תצטרכו למשכן כליה בשביל חתונה ובריתות ובר מצוות, אז תכלס, מה איכפת לכם? אלה החיים שלי. תנו לי לחיות אותם בשקט.
// שירן היינה
