סגרתי את הדלת של המונית על האימא שישיבה והחזיקה את הילד המדמם ובהליכה מהירה נכנסתי מהדלת השנייה תוך כדי שאני אומר לנהג "סע מפה זריז לפני שהם מתחילים פה לזרוק עלינו אבנים." הוא לא היה צריך עידוד נוסף ולחץ על הגז. הדבר האחרון שהיינו צריכים באותו רגע שמישהו בתוך ההתקהלות הסקרנית יחשוב שהחייל בצבא הציונים חוטף את הילד או כל קונספירציה הזויה אחרת.
תמיד צחקתי עם עצמי שהחלום של כל נהג מונית הוא שמישהו יכנס למונית ויגיד: ״תעקוב אחרי הרכב שלפניך, לא משנה כמה זה עולה״ (מה שכן קרה לי פעם אחת, אבל על אולי אספר בהזדמנות אחרת). נהג המונית הזה נהג בדיוק כמו שתמיד חלמתי שזה יראה בזמן שהוא זיגזג החוצה מסמטאות מאה שערים.
"למה רק לי זה קורה" חשבתי לעצמי בזמן שאני מחליף פדי-גזה באוזנו החתוכה של הילד תוך כדי שאני מתקשר למספר של הרופא הפרטי שקיבלתי כדי שלא נצטרך להסתבך עם כל הביורוקרטיה של לחכות בתור בבית חולים ועוד את העובדה שלילד המדמם אין ביטוח רפואי. כי הוא חרדי.
אז איך הגעתי לסיטואציה הפסיכופתית הזאת של חובש קרבי (מרץ 10 כבוד) על מדי א' ונשק בתוך מאה שערים עם נהג מונית כל כך מקצועי שהסבר היחיד לכך שלא הרגנו מישהו הוא שהוא היה נהג שודים שעשה הסבת מקצוע?
הכול התחיל משתיקה מביכה, ביני – החייל החרדי שקיבל לצאת חמשוש לבין חסיד סאטמר (החסידות הקיצונית שמתנגדת לציונות) בחדר ההמתנה של הרב שלי. מה שחתך את הדממה היה צלצול הפלאפון הכשר שלו, שלפי המבט על הפנים שלו לא בישר טוב (חבל שלא היה לי כתוביות ליידיש), אבל מה שהעיד על כך שמשהו באמת נורא קרה היה זה שהוא קם והתפרץ לחדר של הרב שלי.
הרב שלי יצא אתו מהחדר מחזיק ערכת עזרה ראשונה משרדית והמבט שלו נעצר עלי בהפתעה מעורבבת בחיוך תוך כדי שהוא מרגיע "א-מעדיקער (חובש)". "קח מונית וסע לדירה שלו, לבן שלו נחתכה האוזן".
אחד מהדברים שתמיד לימדו אותנו בקורס חובשים הוא לשמור על קור רוח. כשעלינו ביחד על המונית ובאנגלית השבורה שלו ושלי הצלחנו להכווין את הנהג איפה הדירה שבה הם מתארחים ולהרגיע את אשתו שהמעדייקר בדרך ולהסביר לי את סיפור המקרה ולהבין שאין טעם להזמין אמבולנס כי הדימום כבר נעצר. תוך כדי נסיעה למדתי שהסיבה שבגלל הם הגיעו לארץ הוא לכבוד החלקאה של הבן שנחתך לו האוזן.
כשנכנסתי לדירה האימא שכבר הספיקה להירגע נבהלה כשהיא ראתה שאני חייל, הסברתי לאבא שצריך לקחת את הילד לבית חולים ושהם צריכים להחליט מי יבוא איתי? האימא!
תוך כדי שאנחנו נוסעים לכיוון בית החולים קיבלתי טלפון מהרב שלי שד"ר שוסהיים, כירורג בכיר, יקבל אותנו במרפאה שלו S.O.S. כשהגענו למרפאה האימא שנראתה כאילו היא זו שצריכה רופא לא הייתה מסוגלת להחזיק את הילד המתפרע. אני והנהג, שבינתיים הספיק להחנות את הרכב, החזקנו את "צודיקל" בזמן שהד"ר תפר את האוזן.
הורדנו את האימא בחזרה במאה שערים ונסענו בחזרה למשרד של הרב שלי. כשבאתי להשאיר את החוגר שלי בזמן שאני נכנס להביא לו כסף הוא אמר "נו די אני סומך עלייך, אני מחכה לך פה" כשיצאתי עם הכסף הוא לא היה שם!
אז נהג יקר, אם אתה קורא את הפוסט הזה שתדע לך שאת הכסף אמרתי לרב שלי שיתרום למי שהוא חושב, מי יודע, אולי הכסף הזה הציל עוד ילד.
"מה וזה" + UBER מסדרים לך 70 ש"ח מתנה לנסיעות במונית!
כל מה שצריך לעשות הוא :
1. להוריד את האפליקציה:
אייפון: http://bit.ly/1APBnHX. אנדרואיד: http://bit.ly/1yj0an2
2. להרשם ולמלא פרטים אישיים.
3. להזין את קוד ההטבה - maveze - תחת ׳מבצעים׳ בתפריט האפליקציה.
ולצאת לדרך!
*ההטבה לזמן מוגבל *למשתמשים חדשים בלבד
// יהודה אדלר
