טיפולי המרה להומואים?!

בימים האחרונים נתקלתי בשני מקרים שקשורים לצד האפל והחשוך של הדת, כאן אצלנו בארץ.

אני בטוח שאף אחד לא יפול מהכיסא ויגיד: "אני לא מאמין שדברים כאלה מתרחשים כאן אצלנו", אבל לי חשוב להעלות את המקרים האלה על הכתב.

כנס ירושלים – צילום מסך

בחודשים האחרונים, בשביל "לפתוח את הראש" התחלתי ללמוד קופירייטינג. בשיעור האחרון הגיעו אלינו שני בחורים מארגון "חברותא", ארגון שפועל להיות בית לקהילת ההומואים הדתיים ובני משפחותיהם, לקדם חינוך לקבלת השונה בחברה הדתית ולקדם שיח רבני וציבורי בנושא.

במסגרת השיעור התבקשנו לעזור ל"חברותא" לצאת בקמפיין גרילה נגד פאנל שעוסק ב"טיפולי המרה" להומואים שיתקיים בעוד כשבועיים ב"כנס ירושלים" שמאורגן על ידי העיתון "בשבע" ופונה לקהל הימני השמרני. בין הדוברים בפאנל יהיו מומחה בתחום ההתמכרויות (לא ידעתי שלהיות גיי זאת התמכרות…) ולצידו סוג של פסיכולוג שמדריך באותם "טיפולי המרה".

קשה להבין איך בשנת 2015, בכנס שעיריית ירושלים נותנת לו חסות ויו"ר הכנסת ושרים בכירים משתתפים בו, ניתן להתייחס לשיח שנוגע ל"טיפולי המרה" כדבר לגיטימי וראוי.

Photographer – anna and liz – Flickr

שני הבחורים מהארגון שביקשו את עזרתנו סיפרו לנו את סיפורם האישי והתמקדו בתהליך היציאה מהארון הקשה והסבוך בתוך החברה הדתית. 

אחד מהם, נדב, הבין במהלך לימודיו בישיבה שהוא נמשך לגברים אבל החליט להמשיך ולחיות את חייו כרגיל. במשך שנים הוא התעלם מהמשיכה שלו לבני מינו ולאחר לחץ מהסביבה, שלא הייתה מודעת לנטיותיו המיניות, הוא השתכנע לנסות ולהכיר בחורה דרך שידוך. לאחר מספר חודשים של זוגיות הבחורה לחצה עליו להתחתן.

בשלב הזה, נדב החליט לספר לה את האמת. הוא אמר לה שהוא נמשך לגברים וביקש ממנה להמשיך בהצגה ולהינשא לו בכל זאת. בת הזוג התייעצה עם חברה פסיכולוגית והחליטה להינשא לו. הם נישאו וחיו ביחד מספר חודשים עד שנדב לא יכול היה להמשיך בהצגה הזאת, הוא החליט לפרק את החבילה ובכך גם התפרקו חייו.

נדב עבד בתור מורה בבית ספר ומספר חודשים לאחר הגירושין פוטר לפתע מבלי לקבל הסבר כזה או אחר לסיבת הפיטורין. הידיעה על היותו הומוסקסואל התפשטה במהרה בעיר שבה גר, וכשניסה להתקבל לעבוד בתור מורה בבתי ספר אחרים בעיר נשללה מועמדותו על הסף.

בתוך הייאוש והסלידה הגדולה ממנו, מצד החברה שבה הוא חי כל חייו, החליט נדב לנסות את אותם "טיפולי המרה" מדוברים. לדבריו, הטיפולים הללו הם הדבר הכי גרוע שבחור הומוסקסואל יכול לעשות לעצמו. המדריכים בטיפולים חסרי כל ידע בפסיכולוגיה וטיפול נפשי, גורמים לאדם לתחושות שנאה עצמית ולעיתים גם מובילים להתאבדות.

לאחר שנים של סבל החליט דבר לצאת מהארון והצטרף ל"חברותא".

בסיפור השני נחשפתי לתקנון שהופץ בעיר בית שמש בין כלי התקשורת המקומיים על ידי "הועד למען טוהר המחנה" שלמעשה תבע חוקים חדשים של צנזורה.

הוראות למפרסמים – מתוך כתבה של יקי אדמקר בוואלה

בין הסעיפים הבולטים בתקנון:

אסור לפרסם:

- תמונות או צלליות של ילדות.

- תמונות של מוצרי איפור וקוסמטיקה.

- צימרים (ניתן לכתוב חדרים להשכרה).

- מושגים צבאיים / משטרה / אקדמיה.

אני מאמין שכלי התקשורת שלא יעמדו בתקנון יסבלו מסנקציות "חוקיות" כגון – הוצאת העיתונים מתיבות הדואר והעלתם באש / הכאת מחלקי העיתונים.

הוראות למפרסמים- מתוך כתבה של יקי אדמקר בוואלה

בתור סטרייט חילוני שיש לו הרבה חברים גייז והרבה חברים דתיים מתונים שמפחדים פחד מהמוות מאותם גורמים קיצוניים בדת אני חושב שהגיע הזמן להתעורר…

// פז רובינזון