פעם לפני שהייתי מבוגר טרוד הייתי טינאייג'ר טרוד. זה אותו דבר עם קצת יותר שער על הראש. באחד הימים שבהם הייתי מוטרד יותר מהרגיל אימא שלי ניסתה לעודד אותי ואמרה שכשתהיה לי חברה הכל יראה יותר טוב. זאת הייתה הפעם היחידה בחיים שלי שאימא שלי טעתה. שזה קצת מזל, כי לקח איזה 4 שנים עד שמצאתי חברה.
חבל, כי באמת ציפיתי שדברים יסתדרו כשמישהי יפה וחמודה תחזיק לי את היד ותלך איתי לישון. גם אחרי שזה נגמר, עדיין ציפיתי שזה יהיה ככה עם הבחורה היפה והחמודה הבאה. כנראה שראיתי יותר מדי סרטים הוליוודים. כמה פעמים ספרתי עוד אקסית ושוב דבר לא קרה?
אני לא זוכר מי אמר שהגהנום הוא הזולת. אני לא אעשה על זה גוגל עכשיו כי זה לא באמת משנה. אני לא יודע אם הוא צודק, אבל מה שבטוח זה שהזולת הוא גם לא גן עדן. הצימאון לאהבה אולי לא מסתיים אף פעם, אבל כמו שכתבה עליו הבלוגרית חן בוקר, לפעמים זה רק ציטוט קיטשי. ואני הייתי מוסיף: הוא משקר לכם, הצימאון הזה.
גילוי נאות: אני במערכת יחסים כבר קרוב לשנה. בטח יש מי שרוצה לזרוק עלי ביצים ולומר שקל לי להגיד את זה כי אני לא ישן לבד. לכל אותם אנשים, אתם מוזמנים לעשות חימום וניתורים קלים לפני שאתם קופצים לי. הייתי מספיק לבד לפני זה. זוגיות מביאה אושר רק למי שמביא אושר לזוגיות, רק מי שהגיע ככה מהבית.
תביאו אושר מהבית
רווקות מהזן התל אביבי היא ללא ספק הנושא השולט לפחות באתר הזה. אני מבין שזה נושא שנוגע לכולם, אבל למרות שזה נראה ככה, הוא לא שווה ערך לאושר. הדברים שתקועים בחיים של מישהו והשדים הפנימיים שהוא מתמודד איתם לא נעמדים דום אחרי הדייט השישי ואומרים: "חבר'ה הוא/היא יוצא/ת עם מישהו/י, עכשיו בואו נעזוב אותו." בפעם האחרונה שבדקתי, הקריירה שלי עדיין הייתה תקועה והיחסים שלי עם המשפחה שלי היו על הפנים וזה לא משנה בכלל אם יש או אין לי זוגיות.
יותר חשוב מזה- בפעם האחרונה שבדקתי, ההחלטה להיות מאושר הייתה שלי. לא של מי שאני הולך איתה לישון, לא של ההורים שלי, לא של מנהלת סניף הבנק שלי (מזל גדול). היא נמצאת בחלקיק שניה לפני השלוק הראשון של הקפה. יש ימים שבהם ההחלטה היא להיות גראמפי, וזה בסדר. אבל היא תמיד החלטה שלי והיא אף פעם לא קשורה לזוגיות. סורי אימא, בשאר הדברים שאמרת לי אי פעם צדקת.
יש ימים שזה בסדר להיות גראמפי
// זהר רץ – רווק'נ'רול 109
