כששר האוצר לשעבר ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, נכנס לחדר הכושר "קולנוע פאר" כדי להריץ את עוד אחד מהכנסים שלו, דומה היה שמדובר במופע רוקסטאר. אל מול קהל של מאות בני אדם, לפיד שולף את תשובותיו בזו אחר זו ושוזר ביניהן את האג'נדה חדורת המטרה אך גם עמומה עד מאוד שלו – המלחמה בשחיתות והחזרת המדינה לאזרחיה, הוא לא שוכח לסיים בסיפור אישי שישאיר לנוכחים טעם של קרבה אמיתית ללפיד האדם ולנו הרגשה שאיש התקשורת לשעבר יודע איך מסיימים ערב על במה.
צילום – אלעד גוטמן
נכנסנו איתו אחרי המופע לחדר הקטן, אנחנו: מור שפיגל, בלוגר ואב לשלושה, מעמד הביניים הקלאסי, ועמית אשל, 22, עורכת חדשות וסטודנטית ששוכרת דירה בתל אביב. באותו חדר קטנטן מצאנו את אותן מילים גדולות בנימה מעט יותר אישית, וכמה הפסקות קטנות לצורך מחשבה על התשובות שאל מול קהל גדול הוא אמנם ירה על אוטומט, אבל מול קהל קטן כבר הפכו למעט קשות יותר.
"לא עשיתי מספיק? אני הראשון שאומר שאתם צודקים"
"אתה מפסיד כסף על זה שתקעו לנו את זה באמצע", ענה השר לשעבר למור באחת מהתייחסויותיו ליוקר המחיה. נראה כי אותו הקו המתנצל-לכאורה על תפקוד הממשלה שבה ישב, ש"תקעה לו את זה באמצע", עולה פעמים רבות בכל הקשור למורדות בקדנציה הקצרה שלו בה. "אתה יוצר את המדינה", אמר לפיד למור, שתיאר את מעמד הביניים האישי שלו כ"נסיעות באוטובוס, דירה שכורה, עצבים על עגבניות שעולות 12 שקל, לא להיות חבר של האנשים החזקים במשק ולחיות מהלוואה להלוואה". "אחת הבעיות שלך היא שיש לך עוד שני ילדים שמעולם לא פגשת", המשיך לפיד ורמז לחרדים. "סטטיסטית, אחד מהם גר בירושלים והשני כנראה בבני ברק. אפשר לשנות את חייך, אבל זה לא קורה בנס ומי שמוכר לך נסים – שקרן".
התשובה הזאת לא סיפקה אותנו, ובניסיון להבין לאן הלך הכסף מידיו של שר האוצר, ניסה להסביר לפיד שסדרי העדיפויות והקדנציה הקצרה – הם אלה שמנעו מהכסף להגיע אלינו, בסופו של דבר. "אני עצרתי לא מעט כסף להתנחלויות" אמר, "ואני אגיד משהו קשה שגורם לי נזק פוליטי – ניצולי שואה לפניכם. ואחרי זה 4,000 עיוורים, ורק אחריהם המזון והדיור – שהם כבר החיים שלכם", והוסיף: "אתם אומרים שלא עשיתי מספיק? אני הראשון שאומר שאתם צודקים".
"אי אפשר שצעירים יגדירו את עצמם רק לפי השאלה 'כמה זה עולה' – יוקר המחיה הוא סימפטום לתחושת חוסר השליטה, לתחושה שהעסק לא מנוהל נכון", אמר לפיד בתגובה לתהייה של מור, שלא בטוח אילו סיבות יש לאחיו לשוב לארץ מלימודים בחו"ל. "אתם אומרים 'יקר לנו, אז נחייה חיים ללא זהות'. משמעות החיים היא לא רק יוקר המחיה. "לא רק, אבל גם", אמר ופנה לאיל, עורך האתר: "אתה חי במקום היחיד שהוא באמת שלך, ואתה אומר 'לא מספיק נוח לי, אז אני אלך'". איל לא נשאר חייב, וטען כי לפיד מקטין מאוד את הצרות של דור שלם אך בתגובה לפיד טען כי הוא מתייחס לזה כל כך ברצינות – שהוא עזב חיי נוחות והלך להילחם. עם זאת, הוא לא מתווכח עם העובדה שהייתה לו את הפריווילגיה לעשות זאת דווקא מתוך חיי הנוחות.
פערי תקציב החינוך בין חילוניים לדתיים הוא "לא שווה, אבל פחות ממה שהיה לפניי"
צילום- אלעד גוטמן
בבית הספר של הבן של מור, שלומד בכיתה א', החלה מחאת הסרדינים - המחאה נגד הצפיפות בכיתות הלימוד. היום, יותר משנה אחרי שהחלה, הבן של מור לומד עם 38 ילדים נוספים בכיתה. בנוסף, אין מספיק גנים עבור בנו הקטן. "משכורת אחת שלמה יוצאת על חינוך", הסביר מור וטען כי הרפורמות הרבות והאג'נדות שמתחלפות עם כל שר חדש שנכנס למשרד לא סייעו לשפר את מצבו של דור העתיד, שמתחנך בימים אלה.
"לא בונים מדינות, בונים בתי ספר", חזר לפיד על המנטרה שגלגל על הלשון גם מול מאות אנשים מוקדם יותר, ומיד שטח את הכוונות שהיו לו לשפר את חלוקת העוגה התקציבית במשרד החינוך בתקציב 2015 – כל הכוונות שלא מומשו מעולם בעקבות התפזרות הכנסת והממשלה. בין השאר, היו שם 120 מיליון שקלים להקטנת הצפיפות בכיתות, ותקציב כללי של 3.2 מיליארד שקלים על מנת להפוך את החינוך לתחום בריא יותר. "הצד החיובי של זה הוא שהכל מוכן. יום אחרי הבחירות, אפשר יהיה להתניע את זה", אמר והזכיר לנו את הפתיח של הפוסט הזה – "אתה מפסיד כסף על זה שתקעו אותנו באמצע".
עם זאת, בהתייחס לחוסר השוויון בחינוך בין תקצוב מוסדות דתיים לחילוניים ובין התקצוב של מעבר לקו הירוק ללפניו, לא הסתפקנו באמירות של לפיד. "לא היה מישהו שקיצץ למוסדות דת יותר ממני", אמר בתגובה.
"אז זה לא שוויוני, אבל פחות לא שוויוני ממה שהיה לפניך?", ניסתה עמית להבין. "נכון", ענה. "קיצצנו תקציבים לישיבות האנטי-ציוניות בחצי והכנסנו לימודי ליב"ה", הזכיר לפיד, אך זה עדיין לא הסביר לנו את פערי התקצוב התהומיים בין תלמידים דתיים לחילוניים. אולי בפעם הבאה.
"הזעם של אורי אריאל וניסן סלומינסקי על יש עתיד זו המחמאה הכי גדולה"
כשאנחנו שנה ושמונה חודשים אחרי שלפיד שאל "איפה הכסף" אל מול הקהל המריע שסייע לו לרכב על גב המחאה החברתית וסיפק לו 19 מנדטים, ניסינו להבין אם לפיד אכן גילה היכן מסתתרים הכספים של מעמד הביניים. "בירוקרטיה, שחיתות ושלטון מקומי", אלו המלים ששלף כמעט מידית, אבל אנחנו ביקשנו לרדת לרזולוציות מעט יותר קטנות ולקבל כתובות וטלפונים.
"קק"ל, מכרזים ממשלתיים, חברות ממשלתיות במיליארדים", ציין לפיד משל שלף רשימת מכולת. "הנמלים, רכבת ישראל, חברת החשמל. הכל חברות ענק חולות ומושחתות. הכל ג'ובים. המון המון כסף, ושם הכי קשה לפצח את זה". לדבריו, הבירוקרטיה היא זו שמקשה עלינו להוציא את הכספים מגופי הענק, אך טען כי "אפשר לעשות הרבה דברים של דה-רגולציה כדי להוריד אותה".
כמו כן, לפיד לא התכחש לכספים הרבים שמוזרמים, והוזרמו רבות במהלך הקדנציה שלו, להתנחלויות. "בסופו של דבר, אם נולדים שלושה ילדים באלון מורה, צריך למגן להם פעוטון. הם לא אויבי המדינה", הסביר, אך סייג: "אני חושב שצריך לפנות אותם, אבל כל עוד הם שם צריך לתת להם שירותים בסיסים. מה שהמדינה לא מחויבת לעשות, זה לתת להם כפול ממה שנותנים לכל אזרח אחר בפריפריה. קשה לעצור את כל הכסף הזה כשאתה יושב בממשלה שהיא קואליציה. הזעם המודגש של אורי אריאל וניסן סולמינסקי על יש עתיד, על זה שהיא עצרה להם כספים – זו המחמאה הכי גדולה שאני יכול לקבל בנושא הזה".
כמו כן, לפיד התייחס למבצעים הצבאיים, שהתדירות שלהם הפכה להיות פעם בשנתיים, ולמה שהם עושים לכסף שלנו. "אם לא נגיע להסדר מדיני, מצבינו לא ישתפר", אמר. "אי אפשר להכריז: 'אני עוסק רק בחברה ולא מעניין אותי הפן הביטחוני או המדיני'. 'צוק איתן' עלה שבעה מיליארד שקלים – יודעים מה הייתי עושה עם זה?".
לשאלתנו לגבי בניית הקואליציה, לפיד סירב בנימוס לספק תשובה והבהיר כי הוא לא חוזר על טעויות העבר. "אין לי מושג, נראה מה יהיה בבחירות", אמר. "אני עשיתי פעם את השטות הזאת, ישר אחרי הבחירות, והודעתי שאני הולך להיות ראש ממשלה. בכל פעם שאני רואה את זה, זה כמו לראות וידאו שלך רוקד שיכור בחתונה".
"הפללת מעשני קנאביס? זה מה שכתוב בחוק?"
החלטנו לשאול מהי עמדתו של השר לשעבר, שדן ודיבר ודיברו גם עליו רבות בנושא סמים קלים, בנושא מדיניות של אי הפללת מעשני קנאביס. למען הסר ספק – עמדתו של לפיד היא נגד לגליזציה, והוא מגבה אותה בכך שתהליך החוקיות של סמים טרם התפשט באירופה ובמידה שהוא יחל פה, יגיעו לכאן סוחרי סמים רבים. עם זאת, אנחנו התייחסנו דווקא לאי הפללה, שנוגעת למדיניות של קנסות עבור מעשני קנאביס במקום רישום פלילי.
"אני לא מכיר את זה מספיק, ההפללה. זה מה שכתוב בחוק?", תהה לפיד בתגובה לשאלה. כשהבהרנו לו שכן, הוא שאל אם הדבר מבוטל אחרי כמה שנים – ואז הבנו שהשר לשעבר לא ירד לסוף דעתם של מעשני הקנאביס, שנאלצים לחיות עם רישום פלילי בגלל ג'וינט במידה שהם נתפסים. "אם נשנה את המדיניות, נשנה כבר הכל", אמר לבסוף.
"ברית הזוגיות היא אחת המטרות הגדולות שלנו"
לאחר שהתייחס לקידום חוק הפונדקאות, סיסמת "האחר הוא אני" במשרד החינוך, מתן המימון לתנועת הנוער הגאה איג"י ולעוד כמה נוספים שהמפלגה זוקפת לזכותה, פנה לדבר על ברית הזוגיות. "הנחנו על שולחנה של הכנסת את ברית הזוגיות כדי שכל אחד יוכל להתחתן", אמר לפיד. "זאת אחת המטרות הגדולות שלנו לכנסת הבאה, להעביר את זה".
לסיום, העלה לפיד בעצמו את נושא מחירי הדלק בארץ. "מה שאני לא מבין לגמרי, ואני כבר לא יכול לחכות לבדוק, זה איך זה שמחירי הדלק יורדים בכל העולם וזה לא מוריד את מחירי הדלק בארץ ולא את מחירי התחבורה הציבורית – שזו ההוצאה המרכזית שלהם", אמר והוסיף: "זה אחד הדברים שאבדוק ביום הראשון".
"זו רשימה שמתארכת", ענינו. "בכל יום נוספים לה לא מעט דברים", הודה לפיד.
לנו נותר רק לאחל ללפיד בהצלחה, ולקוות שביום העבודה הראשון שלו אחרי הבחירות – בין אם כשר במשרד שאותו למד לאהוב וישמח לחזור אליו, לטענתו, ובין אם כפרלמנטר לוחמני על ספסלי האופוזיציה – הוא יוכל לחזור אל רשימת השאלות והתהיות שהתארכה עם הזמן ולהתחיל לענות עליהן אחת אחרי השנייה.
הציבור הישראלי יהיה מעוניין לשמוע את התשובות שהגיע אליהן, כל עוד לא נכללים בהן הביטויים "תקעו לנו את התהליך באמצע" או "צריך יותר זמן". כל פוליטיקאי משופשף כבר צריך לדעת שלחלק לא מבוטל מהציבור יימאס באיזשהו שלב ממשפטי המחץ האלה. אין זמן.
// עמית אשל ומור שפיגל
