בבית אין לי טלויזיה. כלומר, יש לי מכשיר אבל הוא מתחבר אך ורק למחשב שלי, ככה שהבחירה מה לראות היא שלי ואך ורק שלי. בהתחשב בעובדה שאני גרה לבד, אני בדרך כלל מוצאת את עצמי בוהה בסדרה האינית התורנית, מנסה להבין על מה המהומה או בסדרה מטופשת להחריד שמעבירה את הזמן יופי. אין לי בעיה עם טראש, אני יכולה להבין למה אפשר להתאהב במתמודדים בתוכניות ריאליטי, ואפילו מצאתי את עצמי בוחרת מרצוני החופשי לחלוק זמן איכות ונושאי שיחה עם חברה טובה רואה המירוץ למליון וגם אקס פקטור אי שם בקיץ.
אבל מה ראיתי עכשיו לעזאזל? באתי להורים ולמרות שיש כבלים ומלא ערוצים (או כמו שמשיח אומר – ״אי אפשר לוותר על נוקו קריוקו״), מצאנו את עצמנו בפריים טיים ערוץ שתיים, רואים "הכוכב הבא". עוד עם נעימת הפתיחה והכרזה על מה הולך להיות הערב בתוכנית, הרגשתי שזה ממש לא נעים לי בראש, שם איפה שהאיי קיו שלי יושב.
מתלוננת על החום… וואי חום. ומבוכה (מתוך עמוד בפייסבוק ״הכוכב הבא״)
תוכנית חסרת תוכן, אולי זה המטרה, בכל זאת ריאליטי שירה. אבל אם השירים הם הבוטום ליין של התוכנית הזאת, למה כל הזמן עסוקים רק בלהעביר זמן? לדבר במקום לשיר? המנחים צריכים לדבר, השופטים צריכים לדבר, המתמודדים צריכים לדבר ואפילו מביאים "מישהו מרגש מהחיים של המתמודדים" שידבר עוד קצת. תנו קצת זמן מסך לשירה עצמה.
אבל לא כולם זוכים לאותו זמן מסך, כי הרי, יש קצת רגש לשחק עליו. התחרות היא לא מי שר הכי יפה, למי יש הכי הרבה פוטנציאל, מי יכול למלא הופעות או למכור אלבומים, אלא למי יש את הסיפור הכי עצוב. ואני לא מזלזלת בסיפורים, הם באמת קורעי לב. אבל כשלא עולות דמעות הזדהות, אמפטיה או רחמים, אין לך באמת סיכוי. כאילו אם אני אשכנזייה שההורים תמכו בה לאורך כל הדרך אין לי סיכוי. "הסיפור שלי כל כך עצוב, כשחזרתי מהחופשת סקי לא היה לי אבוקדו בבית, ונשברה לי ציפורן והמניקוריסטית בחופשה…." לא, לא עובר. גם לא אבא שמלווה את הילד שלו לכל משחק כדורגל או חברה שהיתה שם ברגעים הקשים.
אם אמא שלך לא מנקה חדרי מדרגות או לא מדברת עברית אלא אמהרית. אם לא היית משכונה שכל שכבת הגיל שלך היום בכלא או נאלצת לגור בבית שעשית בו בייביסיטר. זה לא באמת משנה איך אתם שרים. כי בואו נפריע להם לשיר רגע, נעמת אותם עם האנשים שהם הכי אוהבים ונראה אם יצליחו להתמודד. הרי אלה הם החיים האמיתיים שם בעולם הזוהר של פליטי ריאליטי.
או מרגש או הביתה (מתוך עמוד בפייסבוק ״הכוכב הבא״)
ו-ה-מ-ס-ך ע-ו-ל-ה! ויש חשש שיתחיל לי התקף אפילפסיה מכל האורות, צבעים ועריכה שגורמת לי לאבד כיוון בתוך המסך. יש להם הרבה יותר מידי כסף בהפקה, אם הם בוחרים להוציא אותו על כרטיסי טיסה זוגיים לכל מי שינחש ראשון על כמה אחוזים יהיה המתמודד. ולהביא סייד קיק לסייד קיק להנחיה חופרת והצגת החסויות, שבעצם אחראיות לעודף המזומנים שנשפכים שם. שמעתי פעם אחת ש"הורגים לך את המתמודדים" אם אין לך משהו טוב להגיד אולי באמת עדיף ש"תהיי יפה ותשתקי" או כמו שמישהו טרח להגיד לה "יפה ברמה של כלה".
לא ברור איך החזקתי את כל התוכנית, אולי הפרסומות פתאום גרמו לי להתעורר. אולי לא הייתי יכולה לעשות את זה יותר טוב, אבל עם הזמן שלי אני יכולה לעשות יותר טוב מאשר לצפות בזה שוב.
אנשים שיעלמו ואסי עזר (מתוך עמוד בפייסבוק ״הכוכב הבא״)
// שירה פריגת
