היי שם. נעים להכיר. בת כמה אני? אתה יכול לנסות לנחש, מהמרת שלא תצליח. כן, אני כמעט בת שלושים. תודה, כבר זרקו לי כמה פעמים כמה צעירה אני נראית, אבל תודה רבה. השמלה? לא זוכרת כבר מאיפה. אני באמת אוהבת אותה, תודה. אה, רגע.
בעצם… הבנתי לאן המבט שלך נודד. לא מאשימה אותך, אני כבר רגילה. זה מה שקורה כשאני גדלה לידם כבר יותר מעשרים שנה. כן. הם גדלים איתי, אני גדלה לידם. יש להם כבר אישיות משל עצמם בשביל חלק מהאנשים שאני מכירה. כאילו אין לי פרצוף וזהות משל עצמי בלעדיהם. חברה שהייתה לי פעם אפילו הייתה צוחקת לפעמים ואומרת שצריך בשבילם עוד מקום ישיבה. לחלק מהחברים שלי יש תקן רק בשבילם. מצחיק? לא כל כך. אבל לא ממש הייתה לי ברירה אם לצחוק מזה או לא. אם לא הייתי צוחקת, מה היו חושבים? שאין לי חוש הומור? או שאני לא יודעת להתמודד עם הומור על עצמי?
אני דווקא יודעת. באמת. אם זה רק היה נוגע לכל דבר אחר בי, לכל תכונת אופי או פגם גופני כלשהו בי, הייתי יודעת להתמודד עם זה. אבל לפעמים מרגיש שכל מה שיש לי להציע זה רק אותם. ואם רק היית שואל, אם רק היית מנסה לנהל איתי שיחה אמיתית, שיחה של אכפתיות, היית יודע שיש לי עוד מה להציע. אולי תנסה רגע להרים את המבט ולהתרכז לי לשנייה בעיניים? הן לא רעות בכלל. אולי אז תוכל להקשיב ולגלות עליי משהו. תן לי הזדמנות להצחיק אותך. או לנהל איתך דיון. לספר לך כמה אני אוהבת לקרוא וללכת לתיאטרון או לגלות לך בסוד שאני עדיין קצת ילדה אבודה בעולם. אבל מה כל אלו משנים לך? יש לי "אחלה ציצים".
וכן, ברור לי מה את חושבת לעצמך כשאת רואה שהוא פנה אליי במקום אלייך. על איזה צרות של עשירים אני מרשה לעצמי לבכות. נכון? אבל זה תמיד ככה. זה תמיד לבכות על מה שיש ולרצות את מה שאין. אז לי יש ואת חולמת לחסוך את כל הסכום בשביל ההגדלה הזאת שאת מפנטזת עליה מזמן, אבל את לא יודעת איך זה מרגיש באמת.
את לא מבינה שהוא פנה אליי רק כי הוא רואה זיון ללילה. זה פשוט מה שה"אחלה ציצים" שלי משדרים בשבילי, בלי לשאול אותי, בלי שזה ישנה אם אני רוצה או לא. כשהוא יפנה אלייך אחר כך, זה כי הוא ראה בך משהו אחר, משהו מעבר. הוא שם לב לעיניים שלך, או לעדינות כשאת מדברת.
אז כן, אחלה ציצים ממלאים אחלה את בגד הים, אבל יש לך מושג כמה קשה זה למצוא אחד מלכתחילה? לפחד לרוץ כי את יודעת איך יסתכלו עלייך בזמן הריצה? איך זה מרגיש להיראות תמיד שמנה יותר רק בגלל החלק העליון? רמת התסכול כשאת מוצאת את השמלה המושלמת שיושבת עלייך בול אבל אז פשוט לא נסגרת בחלק של החזה? או מה המחירים של חזייה טובה באמת כי את פשוט לא יכולה להרשות לעצמך ללכת עם טופ או גוזייה במקום, או ה' ישמור, בלי חזייה בכלל?
רק פעם אחת, זה הכל, תעמידו פנים שהם לא שם. מצידי, תשנאו אותי ממש, אבל שזה יהיה על משהו אחר במכלול שיש בי בלעדיהם.
פעם אחת, תנו לי אופציה להיות קצת יותר מ"אחלה ציצים".
// איתאל קלנגן
