אני לא מסוגלת להגיד לך לא. לא חשוב מה אתה אומר, איך אתה מתנהג, מה אתה עושה לי או לא עושה, אני לא יודעת איך להגיד לך לא. אז חסמתי אותך מכל מקום שרק יכלתי. אחרי שמחקתי אותך מהפייסבוק הפעם גם חסמתי, ועכשיו אתה לא רואה אותי בכלל. לא את הפוסטים, את התמונות הסטאטוסים או התגובות. אתה לא יכול למצוא אותי בחיפוש ומבחינתך, בעולם הפייסבוק אני לא קיימת.
זה שיש לך את המספר שלי לא נותן לך לגיטימציה לכפות את עצמך על החיים שלי בצורה כזו שלא משאירה לי ברירה אלא להיכנע לך ולתת לך שוב להיכנס, בכל פעם מחדש. זה שיש לך את המספר שלי, לא אומר שאתה יכול לשגע לי את החיים בכל פעם שאתה מרגיש יותר טוב עם עצמך ובא לך זיון. אז חסמתי אותך גם שם, מסתבר שאפשר לעשות לאיש קשר בלוק. אתה לא יכול יותר להתקשר אליי. זה פשוט יעביר אותך לתא הקולי. וגם אם אני לא אענה ל100 הודעות שתשלח, ותתעצבן ותתקשר ללא הפסקה, אותי, אתה לא יכול לתפוס יותר בפלאפון.
גם מהווטס אפ חסמתי אותך. באיזה קטע אתה חושב שאתה יכול כל פעם לצוץ ולחזור לתוך החיים שלי עם הודעה מפגרת של "אני מתגעגע ולא יכול בלעדייך". למה אני צריכה לקום בבוקר ולראות 30 הודעות ממך, מי נתן לך אישור להיכנס לפלאפון שלי בכלל? לא רוצה שתהיה לך את האפשרות להתכתב איתי במילים יפות בכל רגע שמשעמם לך, או אתה חרמן או לבד לך קצת יותר מבדרך כלל. מעכשיו תוכל לראות רק וי אחד. לנצח תראה רק וי אחד, לא חשוב כמה הודעות תכתוב וכמה מרגשות ההודעות האלו יהיו.
מחקתי אותך ואתה לעולם לא תוכל יותר לשגע אותי, לבלבל אותי, למשוך לי את הלב החוצה לשחק איתו ולהחזיר אותו כאילו כלום לא קרה. לעולם לא תוכל להפריע לי בהתחלה של קשר חדש כי אתה מתגעגע, לא תוכל יותר לעשות לי פיגוע ווטס אפ ולהעיר אותי עם עשרות הודעות ברצף שבאיזה שהוא שלב אני כבר לא מסוגלת להתעלם מהם. לא תוכל יותר להתקשר אליי ולהקסים אותי בדיבורים מתוחכמים ומתנצלים. לא תוכל יותר לעשות לייק על כל מה שאני מפרסמת, רק כדי להראות לי שאתה שם לב אליי.
בדיוק חברה סיפרה לי על הפרק האחרון של "מראה שחורה" שמספר על עולם בו אפשר לעשות למישהו BLOCK גם במציאות. ברגע שאתה חוסם מישהו הוא נראה כמו דמות מעומעמת של כלום, אי אפשר לראות אותו או לשמוע אותו והוא לא יכול לראות או לשמוע את מי שחסם אותו. הרי היום אנחנו בכל מקרה מתקשרים בעיקר בדרכים טכנולוגיים, כשאני מוחקת או חוסמת מישהו, זה כאילו אני מוחקת אותו מהעולם שלי. לא, זה בדיוק כמו למחוק אותו מהחיים שלי.
אומר זאת בפוסט שינציח את רצוני לעד. לא רוצה שתשים לב אליי, לא רוצה שתחשוב עליי, שתעשה עליי ביד או שתפנטז עליי. לא רוצה שתתגעגע אליי ואני לא רוצה לשמוע ממך יותר בחיים, והדרך הכי טובה שמצאתי זה לחסום אותך. לפי החישובים שלי, הדבר הכי נורא שיכול לקרות זה שיום אחד תופיע לי על מפתן ביתי ותתחנן שאדבר איתך, וזה לא כזה נורא כי אז תהיה לי את ההזדמנות לטרוק לך את הדלת בפנים באמת.
// נטלי להב