הוא אוהב אותך.
הוא אף פעם לא אמר לך את זה ברצינות. אולי רק בחצי צחוק, משהו בסגנון של "חחחחח אני אוהב אותך". אבל הוא אוהב אותך, או לפחות זה מה שהוא חושב. בדרך כלל מה שבנאדם חושב חזק יותר ממה שהוא מרגיש, אבל לא לאורך זמן, זה לא באמת מחזיק.
הוא לא יכול להעביר יום בלי לראות אותך. מסתכל על החיוך שלך, על השדיים שלך, ומתמלא גאווה. הוא חושב כמה את מוצלחת ונהדרת ומשתדל לדאוג שתדעי את זה. כמה שהוא רק יכול. אם תגידי משהו, הוא תמיד ידאג שתדעי שהוא אוהב את שאמרת, וכשאת לובשת בגד מסוים, הוא ככל הנראה יאהב אותו. הוא הרי אוהב אותך. זה כל מה שהוא יודע.
"אני אוהב אותך חחחח"
הוא מקדיש לך שירים, לפעמים באופן ישיר ולפעמים הוא סתם משתף אותם, מקווה שתקשיבי ותביני שכל מילה ומילה מזכירה לו אותך. הוא מכור לתשומת הלב שלך, הוא יעשה הכל כדי לזכות בה, גם דברים קצת מוזרים או מעצבנים. כל עוד התייחסת, זה ניצחון מבחינתו.
והסקס? אוי הסקס נהדר. לפעמים כמה פעמים ביום. איזה קוויקי אחרי הצהריים או משגל ארוך ומצמרר עד השעות הקטנות של הלילה. הוא מנשק אותך במקומות שהוא הכי אוהב אצלך, מלטף אותך בכל הגוף, מסתכל עלייך בעיניים שיכורות מאהבה… וממשיך לאונן. לדמיין.
הוא מדמיין כי זה מה שהוא יודע לעשות. הוא לא חזק בדיבורים, במבטים, בניואנסים הקטנים שכובשים אנשים. באופן כללי, קשרים אנושיים זה לא ממש הצד החזק שלו. חסר כל כריזמה. מאחורי מקלדת הולך לו דווקא לא רע, הוא דון קישוט, דון חואן, דון חרדון. המאהב המתחשב והמושלם. שם לב להכל. ואז הוא רואה אותך ונאלם. נעלם. מסתובב סביב עצמו כמו מתקן קרוסלה שעולים עליו עוד ועוד אנשים וכבר לא בא לו יותר אבל הוא דומם. נכשל במבחן המציאות שוב ושוב, חושב לעצמו כמה חבל שאי אפשר לשלוט בעולם האמיתי בעזרת הווירטואלי.
"חמוד מה שהוא כותב אבל… מי זה?"
עוד פרובוקציות, עוד צעקות לתשומת לב, עוד דפדוף בלתי פוסק בתמונות שלך. הוא לא מוצא שקט, לא מוצא נחמה. ואת בשלך. כי מה כבר תגידי לו? "די"? הוא הרי ייעלב, לא נעים. גם התעלמות לא ממש באה בחשבון, למרות שאת מייחלת לכך שהוא יעלם לך מהחיים. תוהה איך לעזאזל הגעת למצב הזה שהוא אובססיבי אלייך ככה. זה כבר קרה לך בעבר שאנשים הפתיעו אותך ברגשות לא צפויים שכאלה, אבל הוא? מתי בכלל דיברתם? וגם כשדיברתם זה היה במקרה, לא כי בחרתם לדבר. ועכשיו הילד מאוהב.
ואותך זה מעצבן, הוא מציק לך. הנוכחות שלו עושה לך רע, את מספרת עליו לחברות שלך ורק משתוקקת שיפסיק. הוא אונס אותך. אונס לך את השכל, אונס לך את הפיד. את לא מספיקה להעלות תמונה והוא כבר עשה לך לייק עליה. אולי אפילו מגיב. את מנסה להשוות אותו לחברות האלה שלך, שמעריצות את המפורסמים שהן רואות באינסטגרם, וגם אז, את לא מצליחה להבין מה הוא בעצם חושב שיקרה.
"תשמע אני לא ממש יודעת איך להגיד את זה אבל…"
אין לזה באמת פתרון. אבל דעי לך שבשלב מסוים הוא יפסיק ויעבור לקורבן הבא. אולי זה יקרה סתם ככה, כי מישהי חדשה תשגע אותו. ואולי דווקא אחרי שיהיה לו האומץ לפרוץ את הגבולות הווירטואליים ולספר לך מה הוא מרגיש. כלומר, חושב שהוא מרגיש. ויגלה את האמת הכואבת.
// גל ארנרייך
