היא השאירה אותו הרחק מאחור. המשיכה הלאה מזמן. הוא לא התייחס אליה כמו שצריך.
הוא אף פעם לא היה מה שהיא רצתה או הייתה צריכה. הוא אף פעם לא מילא את הפונקציות שהיה אמור למלא. אני מסתכלת עליה עכשיו, מנסה לתמוך, להכיל, להבין קצת מהכאב.
ככה פתאום ביום בהיר, אחרי שלא התעסקה בו מלא זמן, אחרי שלא חשבה עליו, אחרי שהיא יוצאת עם מישהו אחר כבר תקופה, פתאום התחיל לצבוט לה הלב, פתאום התחיל הגעגוע.
יש שיפטרו את זה באגו, והלוואי שזה היה כ"כ קל.
אך למראה הדמות השברירית, הרועדת בידיי, כעלה נידף ברוח, בוכייה כפי שמעולם לא ראיתי אותה, כל הציניות נעלמת ונותרת רק התהייה. איך אנחנו יודעים שעשינו את טעות חיינו? שויתרנו על אהבת חיינו? והאם בכלל יש דבר כזה? והאם זאת רק התשוקה? והאם הוא סימל עבורה את מה שהיא סימלה עבורו?
מתוך עמוד הפייסבוק “ארטמיס״
אני יודעת שהוא היה האחד, היא מפטירה במרירות אחרי עוד פרץ של בכי. אני יודעת את זה בעומקי ליבי, אני מרגישה את זה בגוף, תמיד ידעתי את זה. האגו- היה שם שיחק תפקיד, כשגיליתי שיש לו חברה, כשגיליתי שהם התחתנו, כשבזמן שהוא היה איתה ופלירטט איתי עוד דמיינתי שמתישהו הוא יבין ויתפכח ולא ילך עד הסוף, אני ידעתי שנתחתן. אני יודעת שנועדנו זה לזו. אבל אני חושבת שגם הטיימינג וגם האגו שלו ושלי שיחקו בתפקיד לא מוצלח פה בכל המערכה הזאת.
חשבתי שכבר הנחתי לזה מזמן, אז מאיפה הוא פתאום צץ לי שוב?
ושוב פרץ ארוך של בכי, איך עונים לה על זה?
כל שאוכל להגיד וכמה שלא אנחם, ואנסה להציע מרגוע, ואעלה את מה שטוב בעכשיו, הכל בטל והבל הבלים לעומת הידיעה החזקה הזאת שלה. היא יודעת שהם נועדו.
האם אי פעם תוכל להרגיש כך כלפי מישהו אחר?
אני עדה שהיא ניסתה. מנסה. יוצאת עם הרבה בחורים, לרוב היא עניינית וחותכת. אם זה לא זה היא יודעת לחתוך ישר, ודוקא הבחור החדש שלה, הוא כל כך מלא פוטנציאל, הם נראים קסומים ביחד, באמת כאילו שמישהו התאים ביניהם אי שם. אז למה? למה איתו היא לא מרגישה את אותו הדבר כמו עם ההוא שהתמסמס? האם זה רק בגלל שזה לא הלך? או שבאמת יש שם משהו מעבר?
ואיך יודעים בכלל?
מתוך Most Beautiful Photos
היא לוקחת עוד לגימה מכוס היין שלה. עיניה היפות נפוחות מבכי.
בחיים שלי לא אהבתי מישהו כמו שאהבתי אותו. כמו שאני עדיין אוהבת. כואב לי פיזית בלב, גם עכשיו. כאילו שמישהו תלש לי את הלב החוצה ודאג שלא אוהב עוד לעולם יותר. ובאמת שמאז אני חסרת רגש. אני לא מסוגלת להגיע לכזאת עוצמה של רגש עם אף אחד אחר. אני מאוד רוצה, אבל זה לא קיים. גם זה של עכשיו, הוא הכי מושלם וחמוד ומדהים. אבל כנראה שהוא לא האחד.
כנראה שהאחד הלך ולא ישוב.
אני יודעת שאני יכולה לחזור איתו לקשר, אני יודעת שזה תלוי רק בי. אני החזרתי את זה כבר כמה פעמים, וכל פעם מחדש זה היה מושלם ומדהים וכולם התבלבלו וחשבו שאנחנו זוג, מעניין למה. ידידה רחוקה שלו, חברה של חבר, הסבירה לי פעם איפה היא עובדת ביחס לבית שלנו, כי היא חשבה שאני זאת ההיא, שאנחנו גרים ביחד.
ובינתיים, היא קיבלה אותו, אפילו אם לא שלם, ואני קיבלתי כאב לב.
מבט נוגה נוסף, תולה בי תקוות. אין לי מה לומר. לא נותרו בי מילים.
// לינור מידן
