בואי ונרים כוסית לחייך.
לחיי את, שלא נותנת לכבלי מוסכמות ישנות לנעול אותך, לחיי את שרצה לייצג בכנסת עוד שכמותך, שלא מהססת להמשיך לצעוד גם מול רעמי תותחים, הרגלים ישנים ושמיים נופלים. את שאכפת לך.
שמכירה את כוחך, שיודעת את ערכך, שנלחמת למען עצמך. שלא נותנת לאף אחד אחר לדרוך על רצונך. שמאמינה בדרכך. את.
אישה, את חזקה. את יכולה לשנות סדרי עולם, את מלכה, את מדהימה. שינית פנים של אומות שלימות, קמו ונפלו עליך עמים וארצות. פרצת גבולות וכבשת מלחמות. את ראויה, את יכולה.
(צילום: סיוון סטרומזה)
ולפעמים את רק עוד אחת שהייתה מספיק אמיצה ללכת בדרך משלה, ולפעמים זו רק בחירה אחת שעשית. אחת קטנה ומשמעותית מספיק כדי שתהפוך אותך להיות הז'אן דארק של עצמך, ופעמים את רק עוד אימא, או רק עוד אחות, או בת.
ופעמים את נוטלת את חייך בידייך כדי להוכיח לציבור שלם ולעומדים בראש מערכת המשפט שלו שיש מלחמות שעבורן תמיד נצטרך להילחם, עבורן ועבורנו. ועבור בנות שעוד תבאנה אחרינו.
את הגיבורה שלי, אישה.
יש בך עצמה וכוח ורצון, יש בך רכות ואהבה, יש בך טוב וחמלה. ויש בך חוזק. והכרתי כמוך שמתוך מטבח מהביל וכביסות עדיין זקפו קומתן ויצאו לנצח מערכות ולהוביל צבאות. וראיתי גם כאלה שלמדו לבחור את שדות הקרב שלהן בתבונה ולהוביל את עצמן תחת אש כבדה בדיוק להיכן שרצו להגיע.
וראיתי עוד ממך, שגדלו על ברכי השוויון ועדיין היו צריכות להרים ראשן ולהישיר מבטן לעולם פחות מבין, ולהסביר, וללכת, ולעמוד איתן מול הכמעט בלתי אפשרי.
(צילום: סיוון סטרומזה)
השראה שאת, אישה.
הלוואי ותוכלי לבשר את עצמך החדשה בחורים נידחים, במקומות שעוד לא שמעו את שמעך, הלוואי ודמותך תוכל להעניק כוח לכאלה שנתונות עדיין תחת זמנים ישנים, שעוד לא זכו להכיר את הכוחות שלהן, שאולי קיים בהן עמוק בפנים והן לא מעזות לחלום אותו. אולי.
הלוואי ואורך יזרח ויסנוור את המנסים להצר את צעדייך, הלוואי ותמשיכי לפרוח. הלוואי.
מוקדש באהבה לנשים האמיצות של חיי. מעריצה אתכן.
// חני פריד
