לעיתים אנשים מתבלבלים. הם לא שמים לב להבדל הקטן שבין שתי מילים עם משמעות שונה- 'בזכות' ו'בגלל', ופעמים רבות מקנים את אותה משמעות לשתיהן.
מתי לומדים את ההבדל? כשזה פוגש כל אחד בסיפור שלו, כשממש ניתן לחלק את הסיפור לשני חלקים: החלק הראשון שבדרך כלל יכלול יותר 'בזכות', והחלק השני בדרך כלל יכלול יותר 'בגלל'. לרוב, אחרי החלק השני, זה של ה"בגללים"- הסיפור יגמר.
בזכותך הייתי קמה כל בוקר ויודעת שיש לכך סיבה. מורידה את השמיכה מעל הגוף, פושטת את הפיג'מה ומתלבשת ליום חדש. השגרה אמנם הייתה שוחקת, אך למרות זאת, כל יום היה נראה שונה מהאחר. בזכותך.
בזכותך הייתי הולכת לישון כל יום עם חיוך, בידיעה שניצלתי את יומי עד תום. צחקתי מהשטויות שלך, טעיתי בטעויות שלך, התבלבלתי מהבלבולים שלך, חשבתי על המחשבות שלך והרגשתי את הרגשות שלך. בזכותך.
בזכותך למדתי להיות שלמה עם עצמי. לדעת שאני יכולה לאהוב בכל תנאי, ולתת מעצמי גם כשזה גובל בשעות השינה שלי, בשעות הפנאי שלי ובארוחות שלי. בזכותך.
בזכותך למדתי להסתדר עם מעט שעות שינה ולתפקד מצוין גם ככה. נשארתי ערה עד השעות הקטנות של הלילה רק כדי לדבר איתך, להיות איתך, לבזבז איתך את הזמן שלי (גם אם יש לי המון מה לעשות) ולמרות שידעתי שהשעון ספר לאחור ועוד מעט יצלצל לעורר. בזכותך.
בזכותך למדתי להכיר את הכבישים טוב יותר. ידעתי כמה זמן נסיעה זה ממני אליך, כמה לבית הקפה השכונתי, אותו אחד שהיית עושה לי פרצופים כשהייתי יושבת שם עם אנשים אחרים, וכמה זמן אורכת נסיעה לאמפי שוני, יש שם הופעות טובות. בזכותך.
בזכותך נראיתי טוב יותר. לא הרגשתי צורך להתאפר בכל פעם, גם לא לעמוד שעה מול הראי ולהתלבט מה ללבוש. הרגשתי טוב עם עצמי בבגד-ים, בג'ינסים צמודים ואפילו בטי-שירט של סוף מסלול. בזכותך.
שני מקומות באמפי שוני
בגללך לקום כל בוקר כשאני מרגישה שאין לי למה הפך להיות פרויקט. להוריד מעלי את השמיכה, לפשוט את הפיג'מה ולהתלבש נעשה בחוסר חשק. להחזיק את עצמי ולהיות חזקה כדי שזרם הדמעות לא יתפרץ, גם ככה סתם באמצע היום היה ההצגה הטובה בעיר, במיוחד כשהכל נעשה בצורה מאולצת. בגללך.
בגללך בכל יום כשהייתי הולכת לישון הייתי מודה שנגמר. אומרת תודה שעברתי עוד 24 שעות נוספות. הייתי נכנסת מתחת לשמיכה ומתפללת שהזמן יעשה את שלו, יש כאלה שאומרו לי שזה עובד. בגללך.
בגללך למדתי איך אנשים מתעוורים מבלי לשים לב. מוותרים על שעות השינה שלהם, על שעות הפנאי שלהם ועל הארוחות שלהם, רק כי הם אוהבים. בגללך.
בגללך הלילות שלי נהיו ארוכים יותר. היה לוקח לי הרבה יותר זמן להירדם וגם ככה הייתי רגילה למעט שעות שינה, אז הזמן הפנוי הזה לא היה לטובתי. בגללך.
בגללך כמעט נרדמתי על ההגה מרוב עייפות. כמות גדולה של נסיעות לבתי הקפה, להופעות ואפילו אליך הביתה כשהייתי עייפה כמו טירונית, גרמו לרכב שלי לשוט על הכביש לא פעם אחת. בגללך.
בגללך ירדתי במשקל. לא כי רציתי, גם לא התחלתי דיאטה מיוחדת או עשיתי יותר ספורט מהרגיל, פשוט ברגע שהייתי רואה אותך הייתי חווה את ההרגשה המוזרה הזו בבטן, וזה היה יורד לי כל התיאבון. בגללך.
לזכותך יאמרו הרבה דברים, אבל בגללך, בגללך הרגשתי כמו שאף אחד לא גרם לי להרגיש מעולם.
// שי רוזנפלד
