שנה אזרחית חדשה נכנסה ומבחינת הבלוג המצב ב- 2015 יכול רק להשתפר.
מורן:
1. סאלה סטאנוייביץ' – שלושה חודשים לפני שהסתיימה העונה הקודמת הוא כבר ישב בקריית אליעזר וראה ממש כמוני איך צ'וצ'אליץ' עושה שטויות, איך משומר לא יודע להגביה, איך טוואטחה לא עושה סגירה הגנתית כמו שצריך, איך קישור אחורי איטי מפקיר את הרביעייה ההגנתית לאובדן עשתונות והפסדים, איך מלבד חן עזרא אף שחקן לא מסוגל ליצור הזדמנות לשער ואיך חוליית ההתקפה לא מסוגלת לנצל את ההזדמנות הזו. ראה אפילו את החורים של דגני במשחקיו בהפועל. ראה הכל והשאיר את המצב לאשורו. התחילה עונה ומה שהיה הוא שהיה ואין חדש תחת איצטדיון "החלום". הוא הביא את זה על עצמו.
2. השחקנים – אסור להוציא אותם נקיים מהמצב. האם זוהי רמת הכדורגל שלהם? אני רוצה לומר שלא אך יודע שכן. אם הם לא יצליחו לנפק מעצמם יותר הסיכוי היחיד שלהם לשחק ב"חלום" הוא ללבוש אדום.
3. יעקב שחר – אני לא נכנס לתיאוריות שבגינן סאלה הגיע למכבי חיפה (מישהו אמר פיני זהבי?), המינוי המהיר של מרקו בלבול נתן את השקט המירבי לקבוצה, שלא הייתה צריכה להתעסק בקשקושים של מקורבי מאמנים ומלחכי פנכה למיניהם. כמו כן, מינוי כל כך מהיר אולי מצביע על כך ששיחות עימו נערכו הרבה לפני שסאלה הוציא את המפתחות של ההונדה מהצרור.
4. מרקו בלבול – אני חושב שהסיבה היחידה שהוא נחת בשיפולי הכרמל נעוצה בעובדה הסכים לאמן חצי עונה בלבד. הוא לא הותיר חותם בלתי נשכח בקבוצות אותן אימן, שום דבר מרגש, מעניין, שונה. אולי זה מה שחיפה צריכה, מישהו משעמם שירגיע אותה עד יולי.
5. האוהדים – הוכחתם שלא חייבים לשרוק בוז, לקלל, להרוס, למרר חיים כדי שיעשה שינוי. אני מקווה שיש פה לקח לעתיד ולא רק לשנת הפתיחה ב"חלום".
בקטנה – הפסדנו בגביע השוקו. לא נורא, גם ככה זה עושה שילשולים.
מור:
1. שני בנתניה – לא יודע כמה שנים עברו מאז שוויתרתי על משחק מיוזמתי. לא אירוע משפחתי, לא מילואים, מתוך הרהורי לבי. זה לא ההפסד הצפוי, זו לא הרמה הירודה. לא התחשק לי, לקחת חלק בעונש, בפעם השלישית. לא אני תקפתי את זהבי, קצת נמאס לי מעונשים קולקטיביים אז הענשתי את עצמי.
2. סדר בדברים – השבוע מישהו הסב את תשומת ליבי לנדנדה שביחסי הכוחות בין האדומים לצהובים בת"א: שנות ה-70 הפועל פח, שנות ה-80 שלוש אליפויות ומכבי פח, שנות ה-90 הפועל אנמית, מכבי בונה שושלת. שנות ה-2000 – שליטה אדומה ברורה והעשור הנוכחי בסימן גולדהאר ונער הזהב. עוד חמש שנים למנאייק.
3. גורמים מוסרים – להפועל ת"א אין באמת הנהלה, יש שם רק גורמים. כל מיני גורמים אומרים כל מיני דברים, כל מיני גורמים מחליטים כל מיני החלטות שלא מוצאות חן בעיני גורמים אחרים. פלא שהקבוצה שלהם מפורקת לגורמים?
נוח לויתן אוהד מסור של הפועל ת"א, יושב כבר שנים בשער 7, ממש שתי שורות מתחת לחבר המערכת מור שפיגל. הוא זה שהסב את תשומת ליבו לכך שנותרו רק עוד חמש שנים לסבל, שבסופו מחכה להם אושר צרוף. ואז הוא כתב את השיר הזה:
// מור שפיגל ומורן כהן