בשבוע שעבר חגג מרטין אודגרד הנורבגי יום הולדת 16. לא מכירים אותו? תשאלו את מיסטר גוגל. הוא המרטין השלישי ברשימה, ישר אחרי לותר קינג וקצת לפני סקורסזה. אין לכם כוח לבדוק? הסוללה על 3%? אני אספר לכם. אודגרד הוא הפנטזיה שהרבה גברים לא הגשימו והחלום שגברים ירצו לממש דרך אחד מהצאצאים שלהם. כל גבר משווע לפעילות שתרגש אותו, לרוב פעילות קבוצתית. את התחליף לאותו סיפוק ראשיתי ולתחושת החיוניות שהאדם הקדמון חווה בעבודת צוות כגון ציד, מוצאים היום הרבה גברים במשחק הכדורגל.
מגיל שלוש אנחנו בועטים בכדורים ומגיל שש יש לנו בבית ספר מגרש, שם אנחנו בהפסקות, בהברזות ואחרי הלימודים. בדרך כלל יש גם בת-בן שמשחקת כדורגל עם הבנים אבל בגיל עשר היא מתעוררת מהחלום ההזוי לגדול ולהיות שלום תקוה ומורידה לעצמה את השפם. כך נשאר שבט הגברים הקדמוני, הפרימיטיבי, מלוכד סביב הכדור ועם אותם חלומות הזויים וכמעט בלתי אפשריים לגדול ולהיות כוכבי כדורגל. שבט נוסף, עליו לא נרחיב, הוא עדר האוהדים באצטדיונים, באש ובמים.
להיות כוכב כדורגל בינלאומי נחשב הצלחה עצומה. המשמעות היא להיות מודל לחיקוי, שחקן נבחרת לאומית, אתלט, עשיר ומגנט לדוגמניות. החלום להיות כוכב הוא חי ובועט (טיל לחיבור) בגילאים 6 עד 16. בגיל הזה הדימיון פורח, אתה לגמרי מדמיין את עצמך כובש שער בדקה ה-90 באנפילד במחזור הסיום של הליגה ומביא לליברפול אליפות היסטרית.
המודלים לחיקוי נראים כל כך מרשימים ובוגרים ואתה חושב לעצמך: יום אחד גם אני אכנס לנעליים האלה, אני זריז, גמיש ושולט בכדור… ואז מאמן נבחרת ביה"ס מייבש אותך על הספסל. כשאתה מתגייס לצה"ל החלום חי ובועט פס. אתה מבין שכבר לא תגיע לטופ העולמי והכינוי שלך לא יהיה "המסי הבא". רוב הכוכבים עדיין מבוגרים ממך. אחרי הטיול הגדול או באמצע הלימודים האקדמים אתה מתעורר מההזיות, האשליות מתנפצות ונופל לך האסימון: במקרה הטוב אתה שחקן ספסל בליגה למקומות עבודה. פה ושם יוצא לך לכבוש שער בבעיטת יעף (וולה בירושלמית) וגם זה מ-7 מטר במגרש קטרגל. רוב הכוכבים בגילך.
בגילאי ה-30 פלוס אתה כבר לא ממש סוחב. מתחילות להתגלות פציעות חדשות: פריצת דיסק, בריחת סידן, נקע חוזר, ברכיים טוטאל לוס. כמו כן אתה תוהה אם חברך לספסל בא לשחק כדורגל או לעשן סיגריות בלי שהאישה תציק. אתה נזכר בכדורגל של כיתה יב' בימי שישי כשהיית בכושר שיא ופתאום חבר מבאס הביא את דוד שלו, שבא לעשות אצלו שבת ולשחק, זקן בן 30 איטי וחסר קואורדינציה. היום אתה הזקן הזה והצעירים מתבאסים עליך. לך תמצא חברים בקצב שלך. יום סגרירי אחד, הופ! אתה כבר מבוגר מרוב השחקנים הכוכבים שנראים לך ילדים. בגיל 35-40, אחרי שצפית בכ- 9 מונדיאלים, האש ניצתת מחדש, כל התקוות והאנרגיות שלך מתנקזות ליורש, הבן המוכשר שלך. אתה המאמן הראשון שלו. הוא יהיה הכוכב הבא ויביא גביע הביתה, דרך הצלחתו הצלחתך תבוא לידי ביטוי.
גרתי בברצלונה כשמסי זכה עם ארגנטינה במונדיאל הצעירים והייתי בקאמפ נואו במשחק הבכורה שלו בבארסה הגדולה. לא צריך היה להיות סקאוט כדי לזהות את הכישרון העצום של הנער. ככוכב כדורגל בטופ העולמי לא הכל נוצץ. יש הרבה עבודה סיזיפית, יש מרפקים תרתי משמע, פציעות ותחרות. עם טיפה מזל ואופי חזק אני מאמין שאנחנו עתידים להנות מהכישרון העצום של מרטין אודגרד (Oh the God"") כפי שאנו נהנים מהגדולים ביותר.
// יונתן קישקה