לפעמים, כשאני הולכת ברחוב, אני מרגישה איך פתאום אתה מפתיע אותי מאחורה ומחבק אותי חיבוק דב גדול כזה. אני מסתובבת אלייך ומחייכת חיוך גדול, אתה מנשק אותי נשיקה קצרה על השפתיים ומחייך את החיוך הגדול שלך עם השיניים הלבנות שלך.
לפעמים, כשאני שוכבת מול הטלוויזיה, בוהה בתמונות המרצדות ובצבעים המתחלפים, אני מרגישה את היד שלך מזיזה לי באיטיות את קווצת השיער הסוררת אל מאחורי האוזן. כבר אמרתי לך שאני שונאת שהשיער שלי מאחורי האוזן, כי זה מבליט לי את אוזני השדון, אבל אתה רק מחייך ונותן ליד הגדולה שלך לטייל ברכות על השיער שלי, מהקרקפת ועד לקצוות.
לפעמים, כשאני שוכבת במיטה עם הלפטופ ומקלידה אותיות אני מרגישה איך הגוף שלך מתקרב לשלי והחום שנפלט מהעור שלך מחמם את העור שלי. למרות שהירך שלך מלאה שיערות הקרבה הזו כל-כך נעימה לי.
לפעמים, כשאני שוכבת על המיטה והראש מונח בעדינות על הכרית שכבר כל הנוצות שבתוכה מעוכות, אני מרגישה את השפתיים שלך מנשקות לי בעדינות את העפעפיים הסגורים.
לפעמים, כשאני שוכבת על המיטה ושמיכת הפוך מגיעה לי בדיוק מתחת לבית השחי' אני מרגישה את היד שלך עוברת בעדינות על הגב החשוף שלי ומלטפת את עמוד השדרה מלמעלה עד למטה.
לפעמים, כשאני הולכת לי, אני מרגישה איך היד שלך משתלבת בשלי, איך כל אצבע שלך נכנסת בין אצבע שלי. אני נעצרת להסתכל לך בעיניים, ורואה את הניצוץ שמופיע ממש מימין לאישון. אני מסתכלת כל-כך עמוק בתוך העיניים שלך שאני כמעט טובעת בעיגול השחור הזה, כמו נשאבת פנימה אל תוך חור שחור אך מלא בתוכן. אתה לפתע מקרב את פנייך אל פניי ונותן לשפתיים לנשק את המצח שלי. אתה לא אומר כלום, אבל אני שומעת את הקול שלך מבטיח שתמיד תהיה שם איתי.
אנחנו כבר לא ילדים וכל מה שאני רוצה זה שזו תהיה אהבה כמו של ילדים. לא רוצה לחשוב אם יהיה לך כסף מהמקצוע הזה שלך, אם יש לך חסכונות לחתונה או אם תהיה אבא טוב לילדים. לא רוצה לחשוב אם נצליח לגור ביחד, ומאיפה בכלל יהיה כסף לדירה. לא רוצה לחשוב אם אימא שלך תסתדר עם אימא שלי. אני רק רוצה לאהוב כמו ילדים, כמו פעם. להבטיח לנשק אותך לאור ירח, לרוץ אל הים עם תחתונים וחזייה, לקבוע איתך בבית על כוס שוקו ולא לארוחת ערב במסעדה יוקרתית, לכתוב לך מכתבי אהבה ולהדביק בקצה מדבקה של לב ורוד זוהר, ללכת איתך יד ביד בקניון ולקנות גלידה עם סוכריות צבעונית, לשמוע איתך שירים של הניינטיז מהאייפוד כשאוזניה אחת באוזן שלי והאחרת באוזן שלך.
לפעמים, כשאני חושבת עלייך, אני מבינה שאנחנו כבר לא ילדים ואני כבר לא יכולה לחלום חלומות.