בא לי להיות מרוכזת באושר שלי ולא בחוסר האושר שלי. נמאס לי להתלונן, אני כבר לא יכולה לשמוע את עצמי. שלא אחפש ריגוש מתמיד. שלא אפתח תקוות. בכלל, זה מוזר שבימינו אנשים עדיין מפתחים תקוות בזמן שאחרים כל הזמן מפתחים תוכנות סטארטאפים ואפליקציות. בא לי פחמימות.
בא לי להכיר את הבחור שלא יתחשק לי לכתוב עליו פוסט בבלוג אחרי חודש של היכרות, להכיר את הבחור שיגרום לי לזנוח את כל הסטטוסים הציניים שלי, את כל הציוצים מלאי הזימה שלי כלפי דמות שאני אפילו לא מכירה אבל משחק המילים יצא מגניב אז יאללה, שמישהו יפרבט אותי. בא לי להיות מצית אקראית שנשכחה על ספסל, שמישהו אקראי יעבור לידי, ירים וידליק אותי.
בא לי להרגיש חזקה. הרבה זמן שלא הרגשתי משהו ונדמה לי לפעמים שזה אבוד, שלעולם אני לא אצליח להתאהב שוב. תמיד בשליטה, תמיד מודעת למה עומד לקרות, אני אף פעם לא מופתעת. אפילו בא לי להתאכזב, רק לא – לא להרגיש. בא לי להיפגש עם אלביס אבל לא בא לי למות וכל החקיינים האלה שלו בווגאס הם לא הדבר האמיתי.
(מתוך: visualphotos.com)
בא לי שתחושות הבטן החזקות שלי שתמיד צודקות יפסידו. שאם הכל טוב וסבבה ופתאום משהו מרגיש לי מוזר ההרגשה הזאת תחלוף עם אמיתות אחרות. בא לי להיות מופתעת לטובה. פעם אחת לטובה. בא לי לראות את עצמי מחייכת.
בא לי שהבחור הזה שהכרתי יבין אותי. שלא יהפוך לעוד סיפור טראשי על בחור שהכרתי ו״אוי ואבוי לאן הגענו״. ומה הוא אמר לי, מה הוא חשב לעצמו שהוא יכול לעשות לי ואיך הוא הרשה לעצמו להתנהג ככה לבחורה. מישהי אחרת מתישהו גרמה לו לחשוב שזה בסדר?! בא לי לכתוב שירים אבל אני צריכה שמישהו ישבור לי את הלב בשביל זה.
בא לי להיכנס לבועה משל עצמי ולהפסיק להתעסק בזוטות. בעולם שבו אנשים מוחים על שטויות ומתרכזים בספציפי במקום בבעיה הגדולה והאמיתית, בא לי להבין אחת ולתמיד מי הטיפוס שלי, כי אין לי ספק שהחיפוש המתמשך הזה אחרי מי שחשבתי שהם ה״טיפוס שלי״ ממשיכים להוכיח לי פעם אחר פעם שהם דווקא לא ממש- אחרת זה היה עובד. בא לי להתנחם בזרועותיו של תמנון, או מרבה רגליים.
(מתוך: visualphotos.com)
בא לי לשתוק קצת, אבל אני לא מספיק יפה בשביל זה. בא לי ללכת מכות אבל אני לא אוהדת כדורגל בלי חולצה או ערן זהבי, ואני גם נגד אלימות. בא לי לעלות על קצה של הר גבוה ולקלל את העולם, אבל גם זו אלימות. אז אולי בא לי להגיע לשם ורק לצעוק, אבל לא בא לי להיות צרודה וחוץ מזה- לטפס כל כך גבוה רק כדי לצעוק? אני יכולה לצעוק כאן. בא לי להיות אמא שלך מישהו רק כדי שתהיה לי הלגיטימציה לומר "מי בא לאמאל'ה?"
בא לי להפסיק לחשוב שכל מי שנקרה בדרכי שואף להפוך לעוד סיפור או השראה. שאף אחד לא ישאל אותי אם הוא עתיד להפוך לעוד פרק בספר האוטוביוגרפי שלי שעוד לא התחלתי לכתוב.
בא לי שלא יבוא לי, או שיבוא לי מבלי שיבוא לי.
// חן בוקר